את סוף השבוע האחרון הקדשתי לשני יקבים קטנים, יקב סומק ויקב שושנה. אני מקפיד לכתוב קטנים מאחר ומעט נמאס עליי השימוש המפורז במילה בוטיק. המלון בוטיק, שמן הזית בוטיק, השוקולד בוטיק ונייר הטואלט בוטיק. הכל בארץ נהיה כל כך בוטיקי עד שגורמים לך כבר להתגעגע לאיזה מגה סטור אוניברסלי ודורסני כדי לקבל את השפיות בחזרה. אולי הגיעה העת להחליף את הבוטיקיות במילה קצת יותר בוטיקית.

 אם בכל זאת יאנסו אותי להשתמש במילה בוטיק, יקבי "סומק" ו"שושנה" עונים לטעמי על ההגדרה. אלו שני יקבים קטנים וצעירים שעושים יין באווירה אינטימית וכפרית, כזו שרק יקב ב___ק יכול להשרות. לכן גם נעים לבקר בהם ולחוש את האנשים שמאחורי הבקבוקים קצת יותר מקרוב.

יקב "סומק" נכנס לתודעה שלי בשנה שעברה כשבאופן מקרי ביותר קניתי את הקריניאן 2007 שלו ונהניתי. זהו יקב משפחתי בסגנון מסורתי שיושב בזכרון יעקב. על העשייה חתומים ברק והילה דהן, היא בעלת השכלה ייננית אוסטרלית והוא דור חמישי למשפחת כורמים מקומית. הפילוסופיה של השניים מבטאת עשייה של עולם ישן, משמע שימת דגש על הטרואר והגפן ושימוש מופחת בטכנולוגיה. כמו כן נעשה שימוש ארוך טווח של יישון בחביות והיינות משוחררים לשוק לאחר שנתיים עד חמש שנים לאחר הבציר. להלן רשמי הטעימה של יינות היקב:

רוזה, סומק 2012- הרכב של גרנאש וסירה בסגנון  הצרפתי של ליראק וטאוול . זהו יין הרוזה הראשון שמיוצר על ידי היקב. ארומות עדינות ביותר ומעט קשה להתרשם מהן. גוף בינוני, חמיצות גבוהה, פירותיות נעימה וסיומת בינונית. מאמין שיעבור מקצה שיפורים עם השנים. רוזה חביב אך לא יותר מכך מבחינתי. 80 ש"ח.

שרדונה, סומק 2011- 100% ענבי שרדונה, מתיישן כשנה בחביות, מהן שליש חדשות. צבע זהבהב, אף בדגש חמאתי ואגוזי. החמאתיות נמשכת גם בפה באופן רך יותר שנותן ביטוי גם לפרי חמצמץ אבל ממוסך בעץ. שרדונה עם הרבה חבית שחובבי הז'אנר יאהבו. 80 ש"ח

אדום, סומק 2010- הבלנד היומיומי של היקב. סירה, קריניאן ומורברד שמבלים יחד שנה בחבית ועוד כשנה בבקבוק לפני היציאה לשוק. יין נגיש ולא מתחכם, מציג ביטוי נהדר של פרי, איזון טוב בין הטעמים וסיומת נעימה. יין ים תיכוני מאוד מהנה ובמחיר הגיוני. 75 ש"ח.

סירה, סומק 2009- 100% ענבי סירה,שנתיים בחביות. שנה שעברה כשביקרתי ביקב תהיתי מדוע אין באמתחתו סירה זני והנה השנה הופיע גם בקבוק של סירה. צבע סגול כהה, אף מרוכז וריבתי, טאנינים מוצקים. סירה עוצמתי עם קריצה ליינות אוסטרליים. יופי. 95 ש"ח.

קריניאן, סומק 2008- 100 ענבי קריניאן שנבחרו בקפידה. יין בשל ומרוכז, מרבד של טעמים נפרש בפה ומתפתח לאורך הזמן בכוס. שומר על מעמדו כאחד מיינות הקריניאן הטובים בארץ. 100 ש"ח.

בקעת הנדיב, סומק 2007- בלנד בורדולזי של קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטיט ורדו. הבלנד נרקח לפני הכניסה לחביות שם ישהה כשנתיים ועוד שלוש שנים בבקבוק. יין שלוקח לו זמן להיפתח. האף חושף שזיפים סגולים, פירות יער שחורים בשלים ואספרסו. בהתקפה ראשונית בפה חשתי במעט מליחות כשאחריה מגיע פרי עוצמתי ומעט דחוס. יין כבד ולא מתחנף שמתאים יותר לימי חורף. 125 ש"ח.

לטעמי,היינות המצטיינים של סומק הם הקרניאן והסירה שמספקים תמורה טובה והנאה ויתאימו לחך הישראלי באופן מושלם. אלו מביניכם שלא ביקרו מעולם ביקב, זהו מקום מצויין להתחיל שכן בעת הביקור מקבלים סיור והדרכה שמבוצעים על ידי היינן עצמו. חוויה נעימה ומלמדת.

 

יקב שושנה הוא יקב צעיר מאוד, אפילו תינוק במונחים של יקבים. על היינות חתומה שושנה ויזן החיננית כשארקדי פפיקיאן משמש כיינן מייעץ. היקב קבע את מקומו בעתלית, שם מתחזקות שושנה ורותי (אשת השיווק) חדר מבקרים אינטימי ומזמין. הבציר הראשון של היקב התקיים ב-2006 כך שעדיין קיים כאן תהליך מתמיד של למידה וגיבוש קו יינני ייחודי. מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שהתרשמתי מיין הסירה 2008 של היקב ובדרך כלל כשיין עושה לי טוב, בעיקר אם הוא מיקב שלא הכרתי, אני נוסע לבדוק הכצעקתה. אז ככה:

רוזה FUME, שושנה 2011- קברנה סוביניון, קברנה פרנק וסירה. מדוע FUME? ובכן היין התיישן 10 חודשים בחביות עץ, מה שלא ממש שכיח במחוזותינו. יין עדין ופירותי עם חמיצות גבוהה לאורך כל הלגימה. אף פרחוני ועדין. אני מעדיף אותו קר כדי לקבל את הרעננות של הרוזה שבו. יכול להוות ליווי לארוחת ערב קלה גם במקום יין אדום. רוזה מעניין ושונה.85 ש"ח.

סירה, שושנה 2007-  ענבי הסירה מכפר יובל. יחסית ל-2008 הגועש והסוער, המתקפה כאן הרבה יותר עדינה. הפרי המצויין עושה את העבודה ומתקבל סירה בשל, נעים וקטיפתי שיורד חלק בגרון עם איזון מצויין. מצריך אוכל טוב לידו. כיף של יין. 120 ש"ח.

סירה, שושנה 2009- ממשיך את הקו של 2008. סירה בגוון אוסטרלי עם גוף מלא, פירותיות מתפרצת, עומק של טעמים ונגישות גבוהה כבר עכשיו. בלי לבלבל את המוח, פשוט טעים

קברנה סוביניון, שושנה 2008- אף מרוכז של פירות בשלים: שזיפים שחורים, דובדבנים ושוקולד מריר. לגימה חושפת יין מעט מתובל עם טעם שהולך ומתפתח וחומציות מספקת. יין מאוזן בעל מבנה טוב. עשוי כהלכה ונגיש לשתייה כבר עכשיו. מעניין יהיה לטעום שוב בשנים הבאות ולאמוד את יכולתו להתיישן. 135 ש"ח.

מרכז המבקרים ביקב שושנה

אצל שושנה ניתן להבחין בעשייה טובה ומדוייקת וכפי שאני מעריך, היינות שלה פוגעים באופן מרשים בטעם הישראלי. לגבי העתיד יהיה צורך להחליט על הקו ולבסס איזושהי המשכיות ועקביות מבחינת היינות על מנת לקבל יינות בעלי איכויות דומות שנה אחר שנה. יחד עם זאת, היקב מקבע את עצמו על מפת היין המקומית למרות היותו צעיר כל כך וזה מרשים.

לסיכום, שני יקבים מעניינים וטובים שעתידם לפניהם. מעניין יהיה לעקוב ולראות כיצד  יתפתחו והאם ישתמר הקו הנוכחי של יישון ארוך טווח לפני שחרור היין לשוק. בכל אופן טוב שיש יקבים מהסוג הזה שמאמינים בדרכם, לומדים ומתקדמים.

עכשיו הגיע הזמן להתחיל שבוע חדש. ואתם, שתו משהו, שלא תתייבשו.