פסטיבל סאנדנס ל"קולנוע עצמאי" (מושג הרבה יותר מעורפל ומורכב ממה שנהוג לחשוב, בעיקר בעידן שבו יש סרטים "עצמאיים" בתקציבי ענק, כמו למשל "ענן אטלס") נפתח בסוף השבוע ביוטה שבארה"ב, ולפי הביקורות שהתפרסמו ביומיים האחרונים ניתן להתרשם שהמוטיב החוזר בפסטיבל הוא סקס – על כל גווניו, צורותיו ונטיותיו השונות. בלוג הקולנוע של "הניו יורק טיימס" סיפק לא מעט דוגמאות לטרנד הנוכחי: אחד הסרטים הראשונים שנחשפו בפסטיבל הוא Two Mothers, שעוסק בשתי אימהות שכל אחת מהן שוכבת עם בנה של חברתה (סרט שהקרנתו עוררה צחוק בלתי נשלט בקהל וזכה לכינוי "פורנוגרפיה בטעם רע"). בסופ"ש הוקרן Don Jon’s Addiction, סרט הביכורים של השחקן ג'וזף גורדון לוויט ("לופר", "התחלה"), שביים וגם מככב כגבר המכור לגלישה באתרי סקס. לוויט נחשב ליקיר הפסטיבל לאחר שהוא כיכב בסרטים עצמאיים שנחשפו בסאנדנס ובהם "עור מסתורי" (סרט מעולה ולא מספיק מוערך על שני נערים שחוו תקיפה מינית בילדותם), "בריק" ו"500 ימים של סאמר". בסרטו החדש מככבות גם סקרלט ג'והנסון וג'וליאן מור בתור מושאי האהבה של הגיבור המיוסר. בריאיון מעניין ל"דיילי ביסט" לוויט טען שבכלל לא מדובר בסרט על פורנו, אלא בסרט על החיפוש הנצחי אחר אהבת אמת.  

עוד שחקן מוכר שהפתיע את הקהל בסנדאנס עם סצנות סקס נועזות הוא דניאל-הארי פוטר-רדקליף, שמככב כאלן גינזבורג הצעיר ב- Kill Your Darlings, סרט נוסף שמצטרף לגל הסרטים על דור הביט (ובהם On the Road, שכולל לא מעט סצנות סקס בפני עצמו). 

 

בנוסף ניתן למצוא בסאנדנס גם את Lovelace, סרט על שחקנית הפורנו לינדה לאבלייס (אמנדה סייפריד) שכיכבה בקלאסיקת הפורנו "גרון עמוק". הבמאי הוא רוב אפשטיין, שביים לאחרונה את "יללה" הניסיוני שבו ג'יימס פרנקו גילם את אלן גינזבורג.  

 ואם כבר מדברים על פרנקו – תמיד אפשר לסמוך עליו שיגיח לסנדאנס כדי להציב רף חדש לסצנות סקס. הוא מככב בסרט הניסיוני Interior. Leather Bar, שמוגבל לגיל 18 ומעלה בעקבות סצנות פורנוגרפיות של סקס הומוסקסואלי סאדו-מזוכיסטי (פרנקו עצמו, אגב, לא מככב בהן). זהו סרט באורך שעה שיוצא למסע יצירתי בעקבות השערוריה הציבורית שעורר הסרט Cruising מ-1980, שבו אל פאצ'ינו מככב כסוכן סמוי שחיפושיו אחרי רוצח סדרתי מובילים אותו למועדוני לילה של הקהילה ההומוסקסואלית. הסרט החדש הוא ניסיון לדמיין איך נראו הסצנות שנחתכו מהסרט (כדי למנוע ממנו לקבל דירוג X על ידי הצנזורה האמריקאית). "הוליווד ריפורטר" טוענים כי התוצאה מצליחה לגרום לצופים לחשוב מחדש על היחס להומוסקסואליות, וכי אין ספק כי הסרט הזה רחוק מרחק מזרח ממערב מהפרויקט הבא של פרנקו, – Oz: the Great and Powerful – סרט בהפקת דיסני על הקוסם מארץ עוץ.

לא, אנחנו כבר לא בקנזס. ג'יימס פרנקו ב-Interior. Leather Bar

ועוד חדשות מסאנדנס:

אחד הסרטים המדוברים בפסטיבל הוא הסרט השחור-לבן Escape from Tomorrow, שמגולל את סיפורה של משפחה שמבלה בפארק שעשועים של דיסני. הסרט צולם במשך 25 יום בדיסניוורלד, מבלי לקבל אישור מרשויות הפארק. במילים אחרות, היוצר רנדי מור הצליח לעשות משהו שיוצרים רבים אחרים ניסו לעשות לפניו ללא הצלחה: לצלם סרט עלילתי שלם מתחת לאפו של "האח הגדול" של דיסני. אם לשפוט לפי הביקורות, זהו לא ההישג היחיד של מור, שמצליח לשרטט דיוקן מורכב של משפחה אמריקאית.

עוד סרט מדובר הוא Mud שבו מת'יו מקונוהיי (שבחר בשנים האחרונות תסריטים ממש מצוינים, כמו "ברני" הנהדר ו"קילר ג'ו" המטריד) מגלם גבר מסתורי שחי על סירה נטושה בניסיון לברוח מעברו ומהחוק. כששני נערים נתקלים בו, הוא נאלץ להתעמת מחדש עם חייו הקודמים, ועם אהובתו (ריס וית'רספון):

 

ויש למה לחכות – סרט הנעילה של הפסטיבל יהיה Jobs, ביוגרפיה קולנועית ראשונה של סטיב ג'ובס (אשטון קוצ'ר), שמצליח לעורר עניין לפני הקרנת הבכורה שלו.