פוסטים בנושא: ניו יורק

מדריך למתלבט: כמה עולה לגור בניו יורק?

נטע אלכסנדר | 18.03.2015 | 06:15

מאז שעברתי לניו יורק לפני ארבע וחצי שנים כמעט כל ביקור מולדת הפך לשיחה בלתי נגמרת על יוקר המחייה בתפוח הגדול בהשוואה לערים הגדולות בישראל. בדרך כלל בסביבות מרץ-אפריל, כשהאוניברסיטאות בארה״ב מתחילות לשלוח מכתבי קבלה, המייל שלי מתמלא בפניות דומות: ישראלים שהתקבלו לתוכניות יוקרתיות אבל לא בטוחים האם הם יוכלו לעמוד בהוצאות בלי מלגה. לטובת סטודנטים פוטנציאליים, משפחות צעירות וכל מי שחושב ברצינות על מעבר לניו יורק, הנה מדריך קצר ותמציתי שיוכל לתת לכם מושג ראשוני. כמובן, מעבר לעניין הכלכלי הבעיה העיקרית היא הסדרת הוויזה, אבל לימודים או עבודה בטח כלל פותרים את הבעיה הזו, לפחות לכמה שנים. 

אז כמה עולה לחיות באחת הערים המרתקות בעולם? תלוי כמובן איך אתם מגדירים ״איכות חיים״ ועל מה אתם מוכנים להתפשר. התחשיב שמופיע בהמשך מתייחס לסכום המינימלי שבלעדיו יהיה קשה מאוד להתקיים כאן בצורה סבירה. אם מגורים בדירת שותפים, נסיעה בתחבורה ציבורית או חיים נטולי מסעות שופינג נראים לכם כמו עינוי – החישובים הללו ככל הנראה לא רלוונטים עבורכם. ובכל זאת, כדי לנסות לצייר תמונה אמינה ככל הניתן, חילקתי את הפוסט לשניים – תקציב מינימלי עבור רווקים ותקציב מינימלי עבור משפחה עם ילד. 

כמה הערות כלליות שכדאי לזכור:

 - ניו יורק, העיר המאוכלסת ביותר בארה״ב (מעל שמונה מיליון תושבים) מחולקת לחמישה רבעים: מנהטן, קווינס, ברונקס, ברוקלין וססטן איילנד. ההבדלים בין רובע לרובע, ואפילו בין השכונות השונות בכל אזור, הם אדירים: שכירות של דירת יוקרה במנהטן יכולה לטפס לעשרות אלפי דולרים בחודש, בעוד שניתן למצוא דירות קטנות בברונקס או בקווינס בפחות מאלפיים דולר. גם מחירי המזון נעים משמעותית מאזור לאזור.   

- לרוב הניו יורקרים אין רכב פרטי. מערכת התחבורה הציבורית נחשבת למצוינת (למרות שיש לא מעט שינויים ותקלות ברכבות, ובשעות הלילה יש קווים שמגיעים בתדירות נמוכה), ויש אינספור סוכניות להשכרת רכב עבור מי שרוצה לנסוע מחוץ מלעיר. בתוך העיר עדיף להסתדר עם אופניים, סאבוויי, אוטובוסים או מוניות. מדובר בחסכון משמעותי שכן כרטיס חופשי חודשי לסאבוויי ולאוטובוסים עולה 112 דולר (ומחירו יעלה ל-116 דולר החל מהחודש הבא). זה לא זול, אבל זו הוצאה קטנה בהרבה מביטוח רכב, חניה ודלק.

- עוד יתרון כלכלי בניו יורק הוא שיש אינספור אירועי תרבות חינמיים או זולים מאוד, וצריך רק לחפש אותם: סרטים, קונצרטים, הופעות, מחול, ג׳אז – מדובר בעיר שמרכזת בתי ספר יוקרתיים כמו ג׳וליארד או קולומביה, ובמקרים רבים המוסדות הללו מארחים הופעות או חזרות פתוחות. בקיץ יש פסטיבלים והקרנות חצות במספרים מגוחכים, כך שגם אם אתם תפרנים עדיין תוכלו להינות לפחות מחלק מההיצע התרבותי של העיר.

- הוצאות ראשוניות כוללות בדרך כלל רהיטים, מצעים, אופניים ועוד דברים שקשה להסתדר בלעדיהם. את רוב הדברים שאתם צריכים – מיטה, שולחן עבודה וכו׳ – תוכלו למצוא במחירים נמוכים עד מאוד באתרי יד שנייה. יש גם ״איקאה״ בברוקלין, אם בזאת חשקה נפשכם. אופניים משומשות אפשר למצוא בפחות במאה דולר, ולחלופין אפשר גם לעשות מנוי שנתי של 150 דולר לאופני CitiBike המפוזרות ברחבי העיר.  

- אחד מסעיפי ההוצאה הנכבדים אצל ניו יורקרים צעירים הוא אלכוהול וקפה. בירה עולה כשבעה דולר, כוס יין לפחות 12 דולר, וקוקטיילים נחשבים יקרים יחסית. קפה נע בין שניים או שלושה דולר ב״סטארבאקס״ לארבעה או חמישה דולר בבתי קפה יוקרתיים יותר. אם אתם אוהבים לשתות שתיים-שלוש כוסות קפה ביום ולצאת לבר לפחות פעם בשבוע – הוסיפו עוד כמאה דולר לתקציב החודשי שלכם. 

הבנות של Broad City מדגימות איך חוסכים כסף על כרטיס חופשי-חודשי

הנתונים הבאים מתבססים על מגורים במנהטן וברוקלין בשנים האחרונות ועשרות שיחות עם ניו יורקרים בענייני נדל״ן. כאמור, הרעיון הוא לספק תמונת מצב כללית וראשונית למתלבטים. אם נתקלתם בחישובים שונים משמעותית, או אם יש לכם שאלות ספציפיות לגבי יוקר המחייה בעיר – אתם מוזמנים להשאיר תגובה בתחתית הפוסט.  

1. רווקים בדירת שותפים

שכר דירה: כמו בישראל, מדובר בהוצאה הכבדה ביותר. כאמור, יש הבדלים משמעותיים בין השכונות השונות, אבל בעקרון תצטרכו להקציב לפחות 800 דולר בחודש לשכר דירה בברוקלין או בקווינס, ולפחות 1,200 דולר ברוב מנהטן (אלא אם כן תסכימו להרחיק לצפון מנהטן, לשכונות כמו אינווד ו-וושינגטון הייטס, אבל גם שם המחירים התייקרו לאחרונה). כאמור, מדובר במחירי המינימום לחדר בדירה עם שניים או שלושה שותפים. תמיד תשמעו סיפורים על ישראלים שמצאו בקומבינה חדר בגודל סיכה בבושוויק עם בעלת בית בת 90 שגרה בקומה מעל ב-500 דולר, אבל מדובר במקרים נדירים למדי (ובדרך כלל לא באיכות חיים שרובנו מאחלים לעצמו). כדאי גם לזכור שרוב בעלי הדירות ידרשו מכם פקדון בגובה שכר דירה חודשי וכן חודש או חודשיים מראש, כך שההוצאה הראשונית היא משמעותית למדי.

ביטוח בריאות: אם אין לכם ביטוח ממקום העבודה או מהלימודים, מדובר בהוצאה נכבדת למדי. בניגוד לישראל, בארה״ב טיפולים רפואיים דחופים עלולים לרושש אתכם, וזו סכנת נפשות להיות כאן ללא שום ביטוח. ביטוח פרטי מינימלי עולה בסביבות 300 דולר לאדם צעיר ובריא בלי בעיות רפואיות. עבור אמריקאים רבים, ביטוח בריאות הוא ההוצאה המשמעותית ביותר אחרי שכר הדירה, תופעה שישראלים לא ממש מכירים.

חשבונות: אינטרנט, חשמל וגז בדירה ממוצעת עם שלושה שותפים יעלו בדרך כלל בין 50 ל-70 דולר לחודש לאדם. מן הסתם, ככל שיש פחות אנשים החשבונות יהיו יקרים יותר.

תחבורה ציבורית: נסיעה חד-פעמית בסאבוויי תעלה 2.75 דולר החל מאפריל, וכרטיס חופשי חודשי לסאבוויי ולאוטובוסים יגזול מכם 116 דולר לחודש (סכום שניתן לחסוך בקיץ אם אתם אוהבים לרכב על אופניים וללכת ברגל).   

אוכל: הסעיף המורכב ביותר בגלל ההבדלים האדירים בין אדם לאדם. יש כאלו שיסתפקו בשתי ארוחות צמחוניות ביום, אחרים צריכים 4-5 ארוחות ולפחות מנת בשר אחת. יש מי שאוהב לבשל ואחרים אוהבים לאכול בחוץ. באופן כללי, ארוחת צהריים ממוצעת ברשתות מזון מהיר סבירות יחסית (כלומר, Fresh & Co או מקומות שאפשר לקנות בהם ״סלט בהרכבה״) תעלה כ-15 דולר למנה עיקרית ושתייה. בסכום הזה תוכלו לאכול עסקיות לא רעות באינספור מסעדות ובתי קפה בעיר. מצד שני, הירקות והפירות כאן יקרים מאוד. חבילה של חמישה ״מלפפונים פרסיים״ (מלפפונים ישראליים נורמליים, או פשוט מלפפונים קטנים ופריכים שיש להם טעם) עולה כחמישה דולר, וחבילה של עגבניות שרי עולה בין שלושה לארבעה לדולר. באופן עגום למדי, ככל שהתזונה שלכם בריאה פחות – כך תוכלו לחסוך יותר. ניתן לקנות פלאפל, קבב, נקניקיה, בייגל או ״מזון רחוב״ עתיר קלוריות בחמישה דולר, אבל ספק אם מומלץ להתקיים על המזונות הללו לאורך זמן. בגדול, כדאי להקציב לפחות 25 דולר לאוכל ליום אם אתם אוכלים בחוץ (כ-750 דולר לחודש), או כ-100 דולר למצרכים לשבוע (400 דולר לחודש, אם אתם מבשלים ועושים קניות מרוכזות בסופרמרקטים ורשתות גדולות).

טלפון נייד: עוד הוצאה קבועה היא פלאפון. מכשיר חכם באחת הרשתות הגדולות – TMobile, Verizon, AT&T – יעלה כמה מאות דולרים, ודמי המנוי החודשיים נעים בין 49 דולר ל-120 דולר עבור גלישה באינטרנט, הודעות טקסט ושיחות ללא הגבלה. אם אתם ממש מנסים לחסוך ניתן לקנות מכשיר נטען ב-15 דולר ולטעון אותו בכרטיסי חיוג שאפשר לקנות בכל בית מרקחת או סופרמרקט.

בגדים: באופן טבעי, ניתן למצוא כאן טווח מחירים כמעט אינסופי, מצעיפים ושמלות בחמישה דולר בצ׳יינה טאון ועד בגדי מעצבים שיגרמו לכם למשכן כלייה. אם אתם יכולים לרסן את תאוות השופינג שלכם, תמצאו בקלות בגדים זולים עד גיחוך בחנויות יד שנייה או ברשתות כמו Forever 21. ובכל זאת, בשלב מסוים תאלצו לבזבז כמה מאות דולרים על בגדי חורף ראויים: מגפי שלג, מעיל פוך שמכסה את כל הגוף, גרביים חמות ומחממי אוזניים. השנה היו כאן לא מעט ימים מתחת לאפס, וקשה לשרוד אותם בלי מלתחה מתאימה.

תרבות: כאמור, יש בלי סוף אירועים חינמיים. בגדול, כרטיס כניסה לקולנוע עולה 14.5 דולר ברשתות הגדולות (ויכול להגיע עד 20 דולר להקרנת איימקס או תלת ממד), וכרטיסים להצגה בברודוויי מתחיל ב-80 דולר ועלולים לטפס עד 170 דולר להצגות מבוקשות. מנוי לנטפליקס ב-8 דולר לחודש יסדר אתכם חלקית מבחינת סדרות וסרטים, ואמזון פריים עולה כמאה דולר לשנה.      

כאמור, אם אתם מוכנים להיות חסכנים, לגור עם שותפים, לבשל לעצמכם, לצרוך רק תרבות חינמית ולצמצם מאוד את השופינג, זה החישוב המינימלי בדולרים:

1,000 (שכ״ד +חשבונות) + 300 (ביטוח בריאות) + 150 (חופשי חודשי + מונית או שתיים בחודש) + 400 (אוכל) + 50 (טלפון נייד) + 50 (בגדים) + 50 (קולנוע/ נטפליקס/ מוזיקה) – 100 (כביסה/ פעילות גופנית/ מוצרי קוסמטיקה וניקיון/ תספורת) + 100 (הוצאות בלתי מתוכננות) = 2,200 דולר 

* אם תורידו לחלוטין צריכת תרבות ובגדים ותבשלו לעצמכם בעיקר אוכל שמתבסס על קטניות וקופסאות שימורים תוכלו להתקיים גם עם אלפיים דולר, והכרתי ישראלים שהצליחו איכשהו לסגור את החודש ב-1,800 דולר, אבל זה לא פשוט. 

2. זוג עם תינוק

ברוב הסעיפים החישוב דומה, אבל שכר הדירה לאדם יכול להיות זול קצת יותר ונע בין 2,000 לחדר שינה וסלון ל-3,000 לשני חדרי שינה וסלון. לכך צריך להוסיף פעוטון או מטפלת – בין 1,200 ל-1,800 דולר לחודש, וכן הוצאה של בין 100 ל-200 דולר על חיתולים, צעצועים וכו׳. ביטוח בריאות משפחתי נע בין 300 ל-600 דולר. ילדים גדולים יותר הולכים לגנים או בתי ספר, ואז ההוצאה הופכת למורכבת יותר (וכמעט בלתי ניתנת לחישוב בגלל ההבדלים האדירים בין שכר הלימוד בשכונות שונות ברחבי העיר). 

להמשך הפוסט

מינוס 15 מעלות? זמן מעולה להוריד מכנסיים

נטע אלכסנדר | 08.01.2014 | 07:46

כל העולם במה, וכולנו שחקנים. לכן – בואו נתפשט. זאת, פחות או יותר, הפילוסופיה מאחורי "יום ללא מכנסיים" (No Pants Subway Ride), היום שבו תושבי ניו יורק (ומעל 30 ערים אחרות ברחבי העולם) נקראים להסתובב בחוצות בתחתוניהם. ביום ראשון הקרוב (ה-12 בינואר) יצוינו חגיגות "יום ללא מכנסיים" בפעם ה-13, וזאת למרות שהטמפרטורות בתפוח הגדול צנחו בימים האחרונים למינוס 15 מעלות, והן לא צפויות להיות גבוהות בהרבה בתחילת השבוע.

וכך זה נראה בשנה שעברה, שבה הטמפרטורות היו סבירות קצת יותר:

מטופש ככל שזה ישמע, החג הבלתי רשמי הזה הוא רק חלק משורה ארוכה של אירועים ציבוריים ביוזמתה של קבוצת הפרפומנס/ תיאטרון/ פעילות ציבורית Improv Everywhere. צ'ארלי טוד, שייסד את הקבוצה ב-2001, הוא לא אמן שגרתי. טוד הבין לפני אחרים שבעידן אינטרנט חשוב לא רק לייצר עבודות בחלל הציבורי, אלא גם לדעת איך לתעד ולהפיץ אותן דרך יוטיוב ורשתות חברתיות כדי למקסם כמה שניתן את השפעתן. טוד מאמין שכל אחד יכול להיות שחקן, ושאמנות טובה מערערת, ולו לרגע, את תפיסת המציאות הנורמלית שלנו. בהתאם, הוא יזם אירועים כמו Frozen Grand Central, במסגרתו עשרות אנשים פוזרו באחת מתחנות הרכבת הגדולות בארה"ב ו"קפאו" במקום לרגע, באופן שהפך אותם מחבורה אנונימית של עוברי אורח לפסלים דוממים:

 

בהמשך הוא הציג גם את "ניסוי ה-MP3", שהקדים בכמה שנים את האופנה של "מסיבות אוזניות" והפך מאז למסורת שנתית המונית במסגרתה אלפי בני אדם מבצעים הוראות שונות ומשונות שהם מקבלים באמצעות מכשירי ה-MP3 שלהם. סרט תיעודי חדש, שעלה היום לאינטרנט וניתן לרכוש אותו לצפייה בסטרימינג תמורת 13 דולר, מתעד את הפיכתם של טוד והארגון הפרוע שלו לקול משמעותי בשיח התרבותי בניו יורק. הסרט, שנקרא We Cause Scenes: The Rise of Improv Everywhere, עקב אחרי החבורה השמחה במשך חודשים ותיעד רבים מאירועים ביוזמתה.

וכך נראה הטריילר:

לדברי טוד, "יותר מדי בני אדם חיים את חייהם באופן שגרתי, מכוח האינרציה. המטרה של האירועים שלנו היא לגרום לאנשים לחייך, להוציא אותם מהשגרה. אני רוצה שאנשים ירגישו שהם בחיים". ואכן, קבוצת האימפרוביזציה בהנהגתו, אשר נפגשת בניו יורק מדי שבוע, יוצאת למשימות משעשעות יותר או פחות ברחבי העיר, והופכת את המרחב האורבני למגרש משחקים ענק, שאפשר להשתעשע בו באמצעות פנסים (שיוצרים משחקי תאורה אם עשרות משתתפים מדליקים אותם באופן מתואם), שלטים או מסיבת תחפושות ספונטנית ברכבת התחתית.

בהשפעת תנועות כמו Occupy Wall Street האירועים האחרונים של הקבוצה מבקשים לאתגר את תרבות הצריכה ואורח החיים הקפיטליסטי. כך למשל, ב-2011 טוד ושמונים משתתפים אחרים נכנסו לסניף של רשת Best Buy כשהם לובשים חולצות כחולות חלקות ומכנסי חאקי – לבוש זהה למדיהם של העובדים ברשת. הפעולה הזו יצרה לא מעט מהומה, ואף גרמה לאחד העובדים האמתיים להזעיק את המשטרה למקום:

במקביל, הקבוצה יזמה שורה של אירועים שהם למעשה מחוות לקלאסיקות קולנועיות. תחת השם Movies in Real Life שוחזרו קטעים מסרטים כמו "רוקי", "בחזרה לעתיד", "פארק היורה" ולאחרונה גם טרילוגיית "מטריקס", כאשר התוצאה היא שיבוש תרבות משעשע למדי:

באופן לא מפתיע, "יום ללא מכנסיים" הפך במהירות לאחת הפעילויות הפופולאריות והמזוהות ביותר עם הקבוצה, ובשנים קודמות לקחו בו חלק אלפי בני אדם. באתר הרשמי של הקבוצה ממהרים להדגיש כי המטרה היא לא לפגוע ברגשותיהם של הנוסעים התמימים ברכבת התחתית, אלא לשעשע ולגרום להם לחייך. לכן, המארגנים מפצירים במשתתפים לא ללבוש חוטיני או תחתונים נועזים מדי, לא לעשות פרובוקציות, והכי חשוב – לשמור על "פני פוקר" ולהעמיד פנים שמדובר בסיטואציה נורמלית לחלוטין.

כמו רוב פעילויות הקבוצה, "יום ללא מכנסיים" פתוח לכל אחד: כל שצריך לעשות הוא להתייצב באחת משבע נקודות המפגש שנקבעו מראש (ומפוזרות במנהטן, ברוקלין וקווינס) ביום ראשון הקרוב בשלוש בצהריים, להתחלק לצוותים, להוריד מכנסיים – ולהעמיד פנים שזה סתם עוד יום של חול.

רוצים להשתתף? כאן תמצאו את כל הפרטים.

 

להמשך הפוסט