זמן לסכם. הנה כמה תובנות משלושת החודשים האחרונים ומאתמול בלילה:

1. הלקח החשוב ביותר הוא הפער שבין המציאות לבין תפיסת המציאות. ברקת ניצח אבל קיבל סטירת לחי. אני וכמעט כל מי שדיברתי אתו חזינו את הניצחון, אבל לא את הסטירה. ההסבר שלי הוא שאנחנו חיים בתוך רעש רקע אינסופי – ממים מבריקים בפייסבוק, בלוגים, תדרוכים, סקרים וספינים. אנחנו מוקפים בהם, אבל זו לא המציאות, המציאות היא ש- 25 אחוזים מתושבי גילה הצביעו למשה ליאון. לא הייתה זו הצבעה בעד ליאון אלא נגד ברקת ואותה לא ראיתי. הם כנראה לא בפיד שלי.

בשבוע שעבר יצאתי להסתובב בקריית יובל ועצרתי לשיחה עם בעל מכולת קטנה ולקוח מזדמן. שניהם אמרו לי שאין להם בשביל מה לצאת להצביע ושום דבר לא ישתנה ממילא. אתם מכירים את הדיבור הזה. אבל לא שילבתי את הדברים שלהם בשום כתבה או פרשנות. איך שני אנשים מקריים יכולים להתחרות בסקר דעת קהל מקיף, בשטף הבדיחות על משה ליאון ובמערכת ניטור והאצת הבוחרים של ברקת? אז דבריהם נשארו במחברת.

ביום שני העלנו חברי יאיר אטינגר, אנשיל פפר ואני רב שיח בנושא הבחירות בירושלים. בתום הדיון הארוך כתבתי:

"אני מסכים שהכל תלוי בשיעורי ההצבעה של החילונים והחרדים, ומוסיף עוד הערת אזהרה: גם מירושלים המציאות יכולה לבלבל. אתה אף פעם לא יודע אם אתה מסתכל על המציאות או על הבועה שבה אתה חי. אם כל חבריך על הפיד, האנשים שאתה פוגש, הקמפיינרים והיועצים, לא מהווים בעצם חומה שדרכה אתה לא רואה מה שבאמת קורה. בכל מקרה אם אנחנו טועים נתכנס פה שוב שלושתנו לסעודת כובעים חגיגית".

סעודת הכובעים אמנם נחסכה מאיתנו, אבל לא החשבון.

 התוצאות הסופיות : 

התוצאות בשכונת גילה: 

2. למרות האמור לעיל, אני לא חוזר בי מפסיק או מתג אחד בנוגע לדברים שכתבתי על הקמפיין של ליאון. כבר יצא לי לסקר כמה קמפיינים, אף אחד מהם לא היה כל כך רשלני ומזלזל. זה רק אומר שאם אביגדור ליברמן היה קצת פחות זחוח וקצת יותר מכבד את הירושלמים, הוא יכול היה להגשים את חלומו.   נאום התבוסה של ליאון המשיך את הקו הפתאטי של הקמפיין, אחרי שהבטיח שוב ושוב שהוא כאן כדי להישאר ולהיאבק "על ירושלים טובה יותר" הוא אפילו לא המתין לתום ספירת הקולות והצהיר שהוא שב "בראש מורם" לשותפיו במשרד רואי החשבון בגבעתיים. הניצחון הדחוק של ברקת לא מנחם בוודאי את ליאון-ליברמן-דרעי ולא מפחית מעוצמת התבוסה שלהם. אחת האינדיקציות לתבוסה היא המנדט הבודד, על גבול אחוז החסימה, שקיבל הליכוד ביתנו. במועצה היוצאת, יש להזכיר, לליכוד ולישראל ביתנו יחד יש 3 מנדטים.

3. שיעורי ההצבעה בירושלים פחות נמוכים מכפי שנראה. רשמית הצביעו 37.9 אחוז מבעלי זכות ההצבעה. אבל אם נפחית את הפלסטינים נגיע למעט יותר מ-50 אחוזים. שיעורי ההצבעה בקלפיות החרדיות גבוהים באופן משמעותי מהחילוניות. במיוחד באזור הר נוף וגבעת שאול – מעוז ש"ס. הנה בדיקה מדגמית: שעורי ההצבעה בשלוש קלפיות בהר נוף: 67, 65, 67.   שיעורי הצבעה בשלוש קלפיות בקריית יובל – 50, 47, 41. יוצאת דופן הקלפי היא בבית הספר ארגנטינה, ברחוב אולסוונגר, מוקד ההתחרדות של קרית יובל. ברקת קיבל בקלפי הזו 78 אחוז מהקולות. שיעורי ההצבעה למפלגות החרדיות בקלפיות בבית הספר ארגנטינה דומים לאלה של הבחירות הארציות – סביב 35 אחוזים. ניתן לשער שזה פחות או יותר שיעור החרדים המתגוררים באזור.

4. אל תחשבו שליאון עוזב את ירושלים מבלי להותיר אחריו עקבות – מועצת העיר, ובייחוד הרשימה של ברקת היו נראים אחרת ללא המועמדות שלו. ברקת הרכיב רשימה שנועדה להתמודד עם האתגר הפוליטי שהציב לו ליאון, ואינה תואמת בהכרח את העדפות שלו. גם העובדה שבמועצה הבאה יכהנו רק ארבע נשים (כיום יש 7)  אפשר לרשום לחובתו של ליאון.

5. לברקת צפויים להיות חיים יותר קשים במועצת העיר העתידית: החרדים הגדילו את כוחם בשני מנדטים (מנדט נוסף לש"ס ומנדט לבני תורה – הפלג הליטאי הירושלמי). אליהם בצד האופוזיציוני מצטרפת רשימת הימין ירושלים מאוחדת, שקבלה שני מנדטים, השני הוא פעיל הימין ורוכש הקרקעות, אריה קינג. צפו לעימותים בינו לבין אנשי מרצ. בנוסף הדם הרע שזרם בין ברקת לבין אנשי ליאון יקשה על שיתוף פעולה עם המנדט הבודד שקבלה המפלגה. סיעתו של ברקת ירדה מ-6 מנדטים ל-4, בניגוד לכל התחזיות של ראש העיר. המנצחת הגדולה היא ללא ספק תנועת התעוררות, שקיבלה 4 מושבים במועצה והפכה למנהיגה הרשמית של הציבור הפלורליסטי בעיר. בירושלמים נרשמה אכזבה לאור העובדה שחסרים להם רק 200 קולות למנדט שלישי (בעוד הם בכלל קיוו לרביעי). מרצ (-עבודה) ירדו מ-3 ל-2.

6. עוד ידובר באמצעים הטכנולוגים ששימשו את מטה ברקת. כמו אובמה לפניו, אי אפשר להמעיט בחשיבות של היכולות הללו. בקלפיות, כמו במלחמות האמתיות, האדם עם האייפד ינצח. טנקי מערכה בדמות קבלני קולות מוחלפים במל"טים עם חימוש מדויק, בדמות תוכנת איתור והמרצת המצביעים של ברקת. אם הייתי יועץ של מפלגה בישראל הייתי קובע פגישה עם אלי ברקת, אח של, כדי ללמוד ולרכוש את התכנה.

7. יש לנו זוכה! ידין ניחש אתמול ב-12:15 כמעט במדויק את תוצאות הבחירות. 51 – לברקת, 45 – לליאון ו-4 לחיים אפשטיין. תוצאות האמת היו – 51, 45 ו-3.5. מעניין לציין שידין היה ראשון המגיבים והיחיד שלא יכול היה להיות מושפע מהמגיבים שמעליו. אם תרצו יש פה הוכחה נוספת לרעש שמשבש את תפיסת המציאות שלנו. ראו סעיף 1.   כמובטח הפרס לידין היא זכותו לבחור נושא לפוסט הבא בבלוג ירושלמי. המקלדת שלי  לרשותך, אשמח אם זה יהיה נושא אזוטרי משהו, שנוכל לנוח קצת מכבדות הראש של הבחירות. גם יאיר אטינגר קלע כמעט בול כשחזה פער של 10,000 קולות לטובת ברקת. הפער הסופי היה 12,099.    

8. את זה צילמתי בתום הלילה הארוך במטה ברקת, כשראש העיר הגיע למקום: http://www.youtube.com/watch?v=xS9gH4KiuGc&feature=youtu.be

אני מניח שישנן עוד תובנות ומסקנות שניתן להסיק. בהמשך אולי אבדוק יותר לעומק את התפלגות הקולות על פי קלפיות ושכונות. אבל בינתיים, נראה שזה מספיק. תודה לכל הקוראים והמגיבים. שמרו על קשר.