אמרו לי שאני חייב לפגוש את שילה אש מ-Noe’s Nest, אז הלכתי לפגוש את שילה אש מ-Noe’s Nest. ה-Bed and Breakfast יוצא הדופן שלה בשכונת Noe Valley, הוא הרבה יותר מעוד מקום ללון בו. זה מקום שמספר סיפור. למעשה,  שני סיפורים. הסיפור של סן פרנסיסקו שהיתה ואיננה עוד. והסיפור של שילה אש שלא יכול לחזור על עצמו היום. גם בגלל מרק צוקרברג, השכן החדש שעבר לגור בקצה הרחוב. ״הסיפור שלי הוא על נערה יהודיה שברחה מהקור של ברוקלין, הגיעה לסן פרנסיסקו בלי כלום, התאהבה במזג האוויר בשכונה הזאת והצליחה לעשות די הרבה״, היא אומרת. ״עכשיו סן פרנסיסקו משתנה. הערך של הבניין הזה שקניתי לפני 15 שנה עלה מאוד, אבל העיר נהפכה למקום של עשירים. היה צריך למצוא דרך לשמור על המוזיקאים והאמנים, זה מה שאהבתי פה והיום הם כבר לא יכולים לגור פה. אבל אני, לאן אני אלך?״.

בגיל 67 שילה אש היא עדיין הדמות הכי צבעונית בשכונה. המלון שבבעלותה, בו היא גם מתגוררת, הוא רק הבסיס לפעילותה. זה בניין מלא אופי עמוס ביצירות אמנות, תמונות משפחתיות, רהיטים עתיקים ואוסף כובעים יוצא דופן שעומד לרשות של אורחי המלון. מכאן היא מעצבת בגדים בסגנון ייחודי, מארגנת אירועים ומסיבות ומקיימת פעילות פילנתרופית ענפה. ״אני בכלל מורה במקור, זה מה שלמדתי בברוקלין. כשהגעתי לסן פרנסיסקו הייתי מלמדת בבקרים וממלצרת בלילות, הייתי צריכה להתקיים ולגדל שתי ילדות כאם חד הורית. הייתי גם דוגמנית ואפילו נערת-גוגו. עשיתי הרבה שידוכים בעיר, ובגלל שרובם הצליחו, נהפכתי גם למארגנת חתונות. היום אני עושה הרבה מסיבות ואירועים, בעיקר בחגים היהודיים. כשזה מגיע לחגים, פתאום כולם יהודים. אנשים פה מתים על המסיבות ועל האוכל של החגים היהודיים. את מסיבת חנוכה אני כבר לא עושה במלון, פשוט אין מקום. אבל היום האירועים שאני הכי אוהבת לעשות אלה אירועי התרמה למטרות טובות. אני פעילה בהרבה עמותות, עמותות שעוזרות לחולי סרטן ואפילו עמותה שעוזרות לספורטאים יהודים בקולג׳. אני הכי אוהבת מסיבות שתורמים בהן כסף למטרה טובה ובכלל, אני אוהבת מסיבות. אני יוצאת לבלות כל לילה״.

כל לילה?
״כן, כל לילה. לא מסיבת אחת, בדרך כלל שתיים-שלוש. אני ׳סינגל׳ ומאושרת מזה ואני משמשת השראה להרבה אנשים, גם בדרך שבה אני מתלבשת וגם בדרך בה אני מבלה״.

איפה את מבלה? יש לך המלצות? רוב המקומות בעיר הזאת נסגרים די מוקדם. 
״ב-Mission יש מקומות שפתוחים עד מאוחר עם הרבה צעירים ומוזיקה, אבל גם בשכונה הזאת יש מסעדה אחת שפתוחה עד 1 בלילה. ה-Chapel הוא מקום טוב למוזיקה, Martuni’s הוא Piano Bar שפתוח עד מאוחר יחסית. Beretta בוולנסיה היא מסעדה איטלקית אורגנית שפתוחה גם עד מאוחר. המסיבות פה בכל מקום, כל הזמן. אתה צריך לעבור לשכונה הזאת״. 

היא קוראת עברית וגם מדברת מעט. יש לה משפחה גדולה בארץ (״ביקרתי לפני שנתיים״) והמלון כולל מטבח כשר. מתארחים פה לא פעם יהודים דתיים (״כל האוכל כאן הוא צמחוני ואורגני, אז למעשה הכל כשר״), אבל תמצאו כאן גם קישוטי כריסטמס מושקעים במיוחד. ״כשהייתי קטנה רציתי עץ כריסטמס אבל ההורים שלי לא הסכימו כי היינו יהודים אורתודוקסים, אז פשוט בניתי עץ מכיסאות וסרטים. אז גם החלטתי שאני לא אתחתן עם יהודי כדי שאוכל לחגוג כריסטמס. האבא של הבנות שלי הוא באמת לא יהודי״.

באמת נראה שאת חוגגת, לא רק כריסטמס.
״בתקופה שבה הייתי מלמדת בבקרים וממלצרת בלילות חליתי בסרטן השד, זה היה תוצאה של הלחץ. כשהחלמתי, האחות האמרה לי שאני אמצא בזה ברכה. היא צדקה, אנשים שמחלימים מסרטן מגיעים לרמות אחרות של הנאה. אז הבנתי שהדבר הכי חשוב בחיים זה לא כסף אלא הזמן שבו אתה חי והחלטתי לדאוג שהזמן שלי יהיה מיוחד. יצירתיות היא הדבר הכי חשוב לנשמה. החיים זה מסיבה, בסוף אני ארקוד על הקבר של עצמי״.