המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה אוסר על מרצים לדבר עם סטודנטים "בכל שפה שאינה עברית". ההוראה מופיעה בקובץ הנחיות ששלחו לאחרונה ראשי בית הספר לחינוך במרכז לסגל המרצים במכללה הפרטית, לקראת סמסטר הקיץ. כ-20% מהסטודנטים הלומדים חינוך במרכז הינם ערבים.

"תקופת הבחינות כמעט מאחורינו וסמסטר קיץ לפנינו, וברצוני לרענן מספר כללים", כתבה סגנית דקאן בית הספר לחינוך, ד"ר חנה בר-ישי למרצים. בין הכללים שהיא מבקשת להקפיד עליהם: "אין לפנות לסטודנטים בכל שפה שאינה עברית – לא בזמן שיעור ולא בזמן בחינה, גם לא בבדיחות הדעת". עוד היא כתבה כי מדובר ב"תלונה החוזרת על עצמה כל סמסטר", והוסיפה ש"אם ברצונכם להסביר משהו לסטודנטים בערבית למשל, יש לעשות זאת מחוץ לכתלי הכתה הרשמית – בהפסקות או בשעות קבלה".

לדברי גורם במרכז ללימודים אקדמיים, מדובר ב"הנחייה בעייתית מאוד. קשה להבין למשל מדוע אסור לעזור לסטודנט ערבי בשפה שלו בזמן בחינה, כאשר הלחץ הוא גדול והשיחה היא בין כה וכה אישית. זו הנחייה שמעידה בעיקר על חוסר סובלנות כלפי הסטודנטים הערבים. במקום לעזור להם, מקשים עליהם". דקאן בית הספר לחינוך, פרופ' דוד חן, אמר כי לא ידע על פרסום ההוראות.

"סטודנטים שהגיעו ממערכת החינוך הערבית מתמודדים עם קשיי הסתגלות לאקדמיה, בין השאר בשל המעבר ללמידה בעברית", אומר מנהל מחלקת זכויות המיעוט הערבי באגודה לזכויות האזרח, עו"ד עאוני בנא, "האיסור הגורף על שימוש בערבית רק מחזק את אווירת ההדרה של סטודנטים ערבים באקדמיה. למרבה האבסורד, על פי ההנחיה, אסור לדבר בערבית גם בכיתה שבה כל הסטודנטים והמרצה דוברי ערבית". עוד אומר עו"ד בנא כי "מוסד אקדמי שמכבד את עצמו אמור לתת למרצים שלו כלים להתמודד עם סוגיית השפה, מתוך תפיסה פלורליסטית – ולא להשתיק בכפייה את שפת המיעוט".

"רענון הכללים" שפרסמה ד"ר בר-ישי כולל גם בקשה מהמרצים לעבור "היטב על המבחנים. הפעם נתקלנו בהרבה מאוד בחינות שכללו שגיאות דפוס, כתיב, תחביר, שאלות חוזרות וכו'", להקפיד על כך שאורך המבחן "לא יעלה על שעתיים, כולל הארכת זמן", וכן שלא "לשחרר את הסטודנטים חצי שעה לפני תום שעור גם לא בסוף היום. הסמסטר היו לא מעט תלונות על מרצים המגיעים באופן שיטתי באיחור ומשחררים כתות לפני הזמן".

לפני כמה חודשים עמד המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, יחד עם המרכז האקדמי כרמל בחיפה, במוקד תחקיר של תוכנית "המקור" בערוץ 10, אשר העלה שורה של תהיות על התנהלות שני המוסדות, הנמצאים בבעלות איש עסקים פרטי, אבי ביתן, ועל פיקוח רופף, במקרה הטוב, מצידה של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). תיקון:  לדברי מנכ"ל המרכז ללימודים אקדמיים, גיל רשף, הקשר עם ביתן הוא בכך שהוא "נתן הלוואה להקמת שתי המכללות". 

בתחילת השנה פרסמה המל"ג תוכנית להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב הערבים. "מעבר לצמצום אי השוויון בין המגזרים וקידום היחסים בין ערבים ויהודים, העלאת שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית בהשכלה הגבוהה טומנת בחובה חשיבות גדולה גם במישור החברתי והכלכלי", כתב יו"ר "הוועדה לתכנון ולתקצוב" (ות"ת), פרופ' מנואל טרכטנברג, בפתח התוכנית. ביקשנו לדעת מהי העמדה העקרונית של המל"ג בעניין האיסור לשוחח עם סטודנטים בערבית, מבלי לציין כי מדובר במכללה באור יהודה. הפעם, העדיפו במל"ג  למסור תגובה שאינה אומרת דבר: "איננו מכירים מקרה מסוג זה, ועד כה לא התקבלה פנייה בנושא. ככל שנקבל פרטים אודות המקרה, נבחן אותו לגופו".

את תגובת המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה לא ניתן היה להשיג.

עדכון 18:00: מהמרכז ללימודים אקדמיים נמסר בתגובה כי "צר לנו על עיוות מוחלט של הנחיות אשר ניתנו ברוח טובה, תוך היענות לבקשות של סטודנטים דוברי ערבית, ובאופן המכוון להבטיח מסגרת הוראה ראויה. הלימודים במרכז נערכים בשפה העברית, כנהוג במוסד להשכלה גבוהה, ובוודאי בכיתה בה כל הלומדים דוברי עברית ורק חלק דובר ערבית, בנוסף לעברית, המרצים התבקשו ללמד בכיתה בשפה מוכרת לכולם, ובמקביל, כפי שמצוין בכתבה, מופנים המרצים לסייע לסטודנטים דוברי ערבית או כל שפה אחרת, בשעות שאינן שעות השיעור הפרונטאלי. כמו כן נתבקשו מרצים לדבר בעברית, המובנית לכולם, בעמידה מול מליאת הכיתה בשעת בחינה. המרצים מונחים לסייע פרטנית לסטודנט בזמן בחינה, בגבולות המותר, בכל שפה נדרשת".

המנכ"ל רשף מסר עוד כי המוסד "לא עמד במרכז שום תחקיר ואינו בבעלות אף איש עסקים פרטי. מדובר בחברה לתועלת הציבור, מלכ"ר, הנמצאת בפיקוח של המל"ג, כנהוג לגבי כל מוסד". רשף, כמו גם ביתן בשעתו, דחו את טענות תחקיר "המקור".

"חוסר רגישות"

חוסר הרגישות לסטודנטים הערבים באה לידי ביטוי גם בהחלטה לפתוח את שנת הלימודים האקדמית הבאה בחלק גדול מהמוסדות להשכלה גבוהה ב-13 באוקטובר – יומיים בלבד לפני התחלת "חג הקורבן" ("עיד אל אדחא"), הנמשך ארבעה ימים. משמעות הדבר היא שסטודנטים ערבים ייעדרו מרוב השיעורים בשבוע הראשון ללימודיהם.

"אני חוששת שהסטודנטים והמרצים המוסלמים שלנו יפרשו את תחילת שנת הלימודים כהפגנה של חוסר כבוד ואף עלבון ישיר", אמרה פרופ' מרים הירשפלד, ראש החוג לסיעוד במכללת עמק יזרעאל, "אני לא רואה שום סיבה מדוע השנה האקדמית לא תיפתח שבוע אחד מוקדם או מאוחר יותר. סטודנטים אמנם רשאים להיעדר מלימודים בתקופת החגים, אבל כאשר מדובר בשבוע הראשון ללימודים זהו אינו פתרון אמיתי".

לדברי יעל מעיין, מנהלת פרויקט במרכז היהודי-ערבי בגבעת חביבה, "מוסדות אקדמים צריכים להתאמץ על מנת לעשות צעדים משמעותיים, שיכשירו אקלים טוב יותר לסטודנטים ערבים. הצרכים של כל הסטודנטים צריכים להילקח בחשבון בעיצוב ובתכנון המדיניות האקדמית". 

חלק ממדיניות המל"ג להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה באוכלוסיה הערבית הוא "תוכנית קליטה איכותית בשנה א'", הכוללת "צמצום תחושת הניכור בקמפוס והרחבת האפשרות למימוש הפוטנציאל הלימודי". מטרה זו, קבעה המל"ג, תושג באמצעות חניכה אישית וקבוצתית של סטודנטים ערבים, סדנאות לכישורים ומיומנויות למידה, תמיכה נפשית, התאמות תרבותיות בהקשר לימודי, וגם – התחשבות בחגים לא יהודיים. בתגובה לפניית "הארץ", העדיפה המל"ג להעביר את האחריות לגורם אחר. שאלת פתיחת השנה האקדמית, נמסר, "מצויה במסגרת החופש האקדמי והמנהלי של המוסדות להשכלה גבוהה, ועל כן נמצאת תחת אחריותם של המוסדות האקדמיים". טוב שהמל"ג הכינה תוכנית, טוב שטרכטנברג כתב כמה מילות ברכה.