דיאלוג שהיה 

טקסט שפרסמתי בימי 'עופרת יצוקה', 9 בינואר 2009, אולי לא נכון לגבי המלחמה הזו, אבל נכון לגבי הבאה

-"שמענו את הדעה שלך, או.קי, אז מה אתה מציע?"
-"לדבר עם חמאס ולהגיע איתם להפסקת אש תמורת פתיחת עזה ונורמליזציה. אם ייכנסו אוכל, נפט ותרופות, חמאס לא יירו קסאמים".
-"אתה יודע שאי אפשר לדבר איתם. אתה לא יכול להאשים את כולם כל הזמן ולהתנגד לכל מלחמה אוטומטית. יש לפעמים מלחמות שעם כל הכאב צודקות. בוא נראה אותך, אז מה אתה מציע?".
-"אני מציע להגיע איתם להפסקת אש".
-"אבל אסור לדבר איתם. זה בלתי אפשרי. אתה יודע מי אלה? חלאות אדם. המשך של איראן. זה לא נגד הכיבוש, הם היו הורגים אותך על המקום. שמעת מה אמר משעל? אז מה אתה מציע. תן לי הצעה אחת".
-"אני מציע לפתוח את עזה ולא לעשות חיסולים ושהם בתמורה יפסיקו את הקסאמים. זה ההסכם שהם רוצים, אני חושב".
-"אי אפשר לחתום על דבר כזה. בשביל זה צריך לדבר איתם. אסור לדבר איתם. הם רוצים להשמיד אותנו. קראת את האמנה של החמאס? צריך לנקות את עזה מהאנשים האלה. אז מה אתה מציע?".
-"להגיע איתם להסכם".
-"אבל הם רוצחים, הם נאצים, הם יותר גרועים מהנאצים. הנאצים לא הסתתרו מאחורי ילדים. החמאס חתיכת פחדנים. שמע, אני גם שמאל כמוך, אבל יש מציאות. אני רק רוצה ממך שתענה לי על שאלה אחת. אתה מוכן?".
-"כן".
-"מה אתה מציע?"
-"אני מציע להגיע איתם להסכם".
-"אבל ברק ניסה הכול. שמעת מה הוא אמר".
-"ממתי אתה מתייחס אליו ברצינות? לפני שבועיים פה צחקת עליו שהוא שלומיאל מוחלט ואידיוט".
-"אנחנו מדברים על ברק. הוא נתן להם משאיות והם הפציצו".
-"ברק לא הגיע איתם להסכם שיפתח את עזה כמו שהם רוצים. הוא ארגן את המלחמה בדיוק לכריסמס ולפני שאובמה עולה, כדי להספיק כמה שיותר".
-"עזוב, אתה מאשים כל הזמן, אתה אטום לגמרי. נחזור אחורה: אני שואל אותך מה אתה מציע. אם יש לך פתרון, אני אוכל את הכובע".
-"הפסקת אש. אני שואל – מה אתה מציע? הרי המלחמה רק תעלה את הקסאמים".
-"אתה מחליף נושא ולא עונה לי על השאלה. תגיד לי מה אתה מציע".
-"עניתי לך כבר שצריך לדבר איתם ולהגיע לאיזה הסכם".
-"אתה אוהב אותם? אתה חושב שטוב לפלסטינים איתם?".
-"לא. אבל הם שולטים שם ולכן רק איתם אפשר להגיע לאיזה הסכם".
-"שמע, זה הגיון של שינקין. לך תגיד את זה בשדרות. לך תדבר איתם על הפסקת אש שבה החמאס מתחמש".
-"אבל בכל הפסקת אש הצדדים יכולים להתחמש".
-"שמע, אתה חי בבועה תל אביבית. שותה אספרסו כל היום"
-"גם אתה גר פה. אתה גר בבן גוריון אני בבן ציון, מה ההבדל? ואני שותה קפה שחור".
-"אתה ממש ציני בזמן מלחמה. אבל בניגוד אליך יש הנהגה והם צריכים לעשות משהו, לא? לך אין הרי הצעה. מה אתה היית מציע?".
-"לדבר איתם"
-"די. תציע משהו ריאלי".
-"למה אי אפשר לדבר איתם?".
-"זה דבר שאי אפשר".
-"אפשר לדבר עם כל מי שיש לו פה ואזניים. איזה דבר נורא יקרה ברגע שנדבר איתם? בוא תגיד לי מה יקרה".
-"חביבי, אתה נותן להם מתנה שאתה מוכן לדבר איתם".
-"איזו מתנה? אנחנו רוצים שקט בדרום, לא?"
-"נו באמת, מה אתה מציע. תן משהו ריאלי וסביר. חשבתי שאתה איש חושב. אתה כל הזמן מקטר אוטומטית. אני עצמי נגד מלחמות. ראיתי 'ואלס עם בשיר'. אבל אנחנו במצב לא נסבל. אף מדינה לא תסבול שיורים באופן קבוע על ערים שלה, וצריך לעשות משהו. מה אתה מציע, למשל?".
-"צריך להגיע להפסקת אש איתם"
-"כן, הבנתי, אבל מה אתה מציע?".

 

(תודה ליונתן אמיר. בטקסט כדאי להחליף את אהוד ברק לנתניהו ואני כבר גר בתקווה ולא בשדרות בן ציון)