הקרן החדשה לישראל, מהגופים החשובים בתחום זכויות האדם בישראל, הפכה בשנים האחרונות לילד הכאפות של קיצוני הימין הישראלי. הגיע הזמן לעצור את ההתקרנפות, כי אם מישהו פה באמת דואג לשקופים, זו הקרן החדשה

לעצור את ההתקרנפות. צילום מהספארי ברמת גן: פנחס שטרן, מתוך אתר פיקיוויקי

ציד המכשפות שנעשה לקרן החדשה לישראל גרם לבלבול מושגים מוחלט והגיע הזמן לעשות קצת סדר: הקרן החדשה לישראל היא אחד הגופים החשובים ביותר בשמירה על זכויות האדם והאזרח בישראל. היא מממנת ומאפשרת חלק עצום של פעילות המגזר השלישי כדי שחיינו פה יהיו יותר טובים או פחות גרועים. היא זו שכבר עשרות שנים נאבקת למען השקופים בחברה הישראלית. ולכן, להיות בקשר עם הקרן החדשה זה לא כתם, זה לא פגם. זה להיות חבר ברשימה מכובדת.

כן, מותר לבקר את הקרן החדשה ואת מדיניות הקצאת המשאבים שלה. מותר לחשוב שהיא צריכה לבחור בקפידה רבה יותר את יעדי ההקצבות שלה. אבל כל מי שמחרים את הקרן החדשה בהחלט מחשיד את עצמו כמי שזכויות אדם ואזרח באשר הן לא ממש מעניינות אותו והוא מעדיף שהשקופים יישארו שקופים. אה, גם אריה דרעי, אביר השקופים החדש, במחרימים? יכול להיות שאני מתכוון גם אליו.

ניקח למשל את מנכ"לית "מבוי סתום" בתיה כהנא דרור. אישה אורתודוכסית, צדקת אמיתית, שחייה מוקדשים להצלת חייהן של נשים מבעלים מעגנים ומרודנות בתי הדין הרבניים. בתמימותה, וכיוון שהיא ימנית בהשקפותיה, היא ניסתה להתמודד בפריימריס של הבית היהודי. זאת, למרות הכתם הבלתי מחיק של קבלת מימון מהקרן החדשה לישראל. בכנות אין קץ היא הסבירה לאתר הדתי לאומי "כיפה" למה דווקא הקרן החדשה:

"מי האישה העגונה שהייתי צריכה לוותר על שחרורה, כי אני בררנית ולא לוקחת כסף מהקרן החדשה? אם היה ארגון בימין או בציבור האורתודוקסי שהיה תורם כסף למען שחרור עגונות, הייתי שמחה מאוד לקבל ממנו כסף, לצערי הכסף בימין הולך למטרות אחרות, ומצוקות אנושיות כמו עגינות נדחקות לפינה… אם הקרן לא הייתה מממנת את הייצוג המשפטי שנותן ארגון  'מבוי סתום' לנשים עגונות, הייתי נאלצת לצמצם את הפעילות בחצי ועם ישראל היה 'מרבה עגונות בישראל'.  הכותרת שנתן אתר "כיפה" לטקסט המרגש הזה היתה: "בתיה כהנא דרור מודה: מקבלת כספים מהקרן החדשה".

לפני שנתיים הוזמנתי לדיון בנושא גיוס תלמידי הישיבות בכנס ירושלים של עיתון החרדים לאומיים "שבע". פעילות פמיניסטיות, חלקן חברות ועמיתות למאבקים, דרשו ממני וממשתתפים נוספים להחרים את הכנס בגלל שבאחד האירועים שלו העניקו פרס לאגודת אפרת נגד הפלות. אני מתנגד לרוב מה שאפרת מייצגת אבל לא החרמתי. חשבתי שזכותו המלאה של עיתון חרדי לאומי להעניק פרס לארגון שמגשים את האידיאולוגיה המוטעית שלו.

נדמה לי שזה מציב אותי בעמדה נוחה לטעון שהפוליטיקאים שביטלו את ההשתתפות בכנס הדמוקרטיה של עיתון "הארץ" בגלל שהקרן החדשה לישראל נתנה חסות, נהגו בפחדנות. למה להסביר שההחרמה לא מוצדקת ולספוג ביקורת מבית, אם הרבה יותר פשוט להיות פופוליסט ולהחרים?

הקרן החדשה לישראל הפכה בשנים האחרונות לילד הכאפות של הפוליטיקה הישראלית וכל אחד רשאי לחבוט. זה חייב להפסק. אסור היה לשתוק כבר עם רצח האופי הנורא ש"אם תרצו" ביצעו לנעמי חזן ולקרן החדשה לישראל (תזכורת: איורים של חזן עם קרן שצומחת מראשה). כיוון ששתקנו, המקרניזים (משחק מילים, לא טעות) השתלט על הכל. עכשיו מספיק להגיד על אדם שהוא עומד בקשר עם אחד הגופים החשובים והראויים בישראל כדי להשחיר את שמו. אם זה לא מזכיר את המקראתיזם, לא ברור מה מזכיר.

בואו נבדוק את רשימת ההקצבות של הקרן החדשה מ-2013 שפרסם "הארץ":  35 אלף דולר לקהילת היוצרים העולים מרוסיה "פישקא"; 116 אלף דולר לעמותת "אחותי" שפועלת למען נשים שקופות בישראל; 175 אלף דולר לקרן לסביבה ירוקה ו-30 אלף דולר לתנועה לחופש המידע; 80 אלף דולר ל"בינה", מרכז להתחדשות יהודית; ו-440 אלף לאגודה לזכויות האזרח שבאמצעותם מחזיקה האגודה עולם שלם של זכויות. איפה היתה ישראל בלי הכסף הזה? לא פחות חשוב: עמותת הבת של הקרן, שתיל, היא מקור הדרכה כמעט לכל ארגון לשינוי חברתי בישראל.

כל הדברים האלה הם של השמאל? הם לא של כל מי שרוצה לראות פה מדינה יהודית טובה ושוויונית יותר? כי, גם הקרן החדשה לישראל זו ציונות. ומי שמוכן להרוס את הקרן החדשה או מתנגד לכל שיתוף פעולה עם הקרן אכפת לו רק מהפוליטיקה של השטחים, אבל לא אכפת לו מהחברה הישראלית, מהעוני, מהחלשים מהשקופים.

וכשאני אומר שגם הקרן היא ציונות זה תוך ידיעה שהיא נותנת כסף לארגונים שרבים מהקוראים לא היו תורמים להם (עדאלה?). אבל זה די ברור שלמפעל הציוני יש עניין בשיפור דרמטי במצב זכויות האדם של הערבים בישראל.  למרבה הצער, אין הרבה ארגוני זכויות אדם של ערביי ישראל שמאמינים בזכותנו הבלתי מעורערת והמוצדקת למדינה יהודית. וכן, הקרן החדשה נותנת כספים גם לגופים שמבקרים את ישראל (שוברים שתיקה).

ככה זה: ארגוני זכויות אדם תפקידם בין היתר לבקר את המדינה שלהם כדי שהמצב ישתנה, כמו שאחד מתפקידיהם של כלי תקשורת הוא לבקר את המדינה שלהם. מדינה זקוקה למצפון, והקרן החדשה לישראל היא חלק מהמצפון הזה וגם הגופים שהיא מממנת. וזה בסדר גמור לחשוב שהיא טועה ושהגופים האלה טועים. אבל להתייחס לקרן כמודל לחוסר נאמנות – התחרפנתם לגמרי? נאמנות היא להיאבק למען חברה טובה יותר וזה כל מה שהאנשים האלה עושים.

כיוון ששתקנו חמש שנים, המשמיצים למדו שאפשר לחבוט בקרן וכולם יפנו מבט הצידה. בציבור הדתי קיים מושג של "חובת המחאה" כנגד מבצעי עבירה. אז זה הזמן לומר שגם בעניין הקרן החדשה לישראל חובה על כל אדם הגון להפסיק לשתוק. הנה נוסח אפשרי אחד מיני רבים: הקרן החדשה לישראל מעורבת כמעט בכל פעילות כדי שהשקופים בישראל יפסיקו להיות שקופים. מה אתה עשית למענם?

אם הקרן לא היתה מממנת את "מבוי סתום", היתה צריכה לצמצם את הפעילות למען העגונות בחצי. בתיה כהנא דרור


כמה הבהרות:

  • המאמר הזה מתפרסם בעיתון "הארץ" שמארגן את כנס הדמוקרטיה, כי זו האכסניה הקבועה שלי. המאמר בכוונה לא עוסק בכנס הדמוקרטיה ולא ב"הארץ". "הארץ" הוא עיתון. מעיתונים מפחדים. הוא לא זקוק להגנה של הבלוג שלי. הפוסט עוסק בדה לגיטימציה שנערכת לקרן החדשה לישראל.
  • עוד גילוי נאות: עמותת חדו"ש שבה אני מועסק קיבלה מהקרן החדשה ב-2014 סכום של 20 אלף דולר. הם מהווים כ-4% מתקציב העמותה. ההקצבה קטנה, אבל בהחלט מאפשרת להיות חלק מהרשימה המכובדת של הארגונים שהקרן מממנת.
  • וכן, גם המאמר הזה כמו כל המאמרים בבלוג הוא שלי ועל דעתי. לא בגלל שלחדו"ש יש איזושהי בעיה עם הדברים אלא בגלל שזה הבלוג שלי.