כל מי שמציע שלישראל לא יהיה נשיא כדאי שיסביר מי כן יעמוד בראש המדינה. לישראל היו תשעה נשיאים גברים, שמונה מהם פוליטיקאים. הגיע הזמן לנשיאה א-פוליטית

הנשיא המנוח עזר וייצמן מברך את עולי אתיופיה בחג הסיגד. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

לישראל היו תשעה נשיאים גברים. הגיע הזמן לנשיאה. וכן יכול להיות שחתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן או יו"ר הסוכנות נתן שרנסקי הם מועמדים מאוד ראויים. זה חלק מהעניין של אפליה מתקנת. ברגע מסוים אתה אומר: הפעם המועמד הראוי יהיה גם אישה.

הנה רשימה חלקית של מועמדות בסדר מיקרי לחלוטין. לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות (כמו למועמדים הגברים): התא"ל הראשונה בצה"ל ח"כ לשעבר עמירה דותן, אשת התקשורת אילנה דיין, כלת פרס נובל עדה יונת, נשיאת בצלאל אווה אילוז, כלת פרס ישראל למשפט רות גביזון, שופטת בית המשפט העליון לשעבר דליה דורנר, סמנכ"לית משרד החוץ לשעבר קולט אביטל, השחקנית גילה אלמגור, מייסדת המכללה החרדית עדינה בר שלום (בתנאי שהיא יכולה לחיות עם העובדה שחלק מתפקידו של הנשיא הוא לקרב לישראל את הרפורמים והקונסרבטיבים, שהם רוב יהדות העולם).

הייתי מוסיף את ציפי לבני. אולי אפילו מציב אותה בראש הרשימה. אבל נחוץ מבוגר אחראי בממשלה. ובמעבר חד: מאד מפתה להכניס את דפני ליף אבל זה באמת קצת פרוע. בעוד 20-30 שנה אחרי שנינט תגמור לחפש את עצמה ותחזור להיות אייקון לאומי וזמרת לאומית, אולי היא תהיה מועמדת מצויינת.

שמונה מתוך תשעה הנשיאים היו במידה זו או אחרת גם פוליטיקאים. בעצם חברי הכנסת ניצלו את העובדה שהם בוחרים את הנשיא והפכו את הנשיאות למעין תפקיד יציאה לפנסיה שלהם. צריך לשים לזה קץ.

זו הסיבה שלא שמתי את דליה איציק ברשימת המועמדות. האמת היא שדליה איציק היתה יו"ר כנסת טובה ומ"מ נשיא נבצר טובה. יש לה יכולת מצוינת לתקשר עם הציבור ולומר לו את הדבר הנכון. בכל מקרה, כיוון שהיא פוליטיקאית נטולת מקור כוח פוליטי סיכוייה נראים נמוכים מים המלח.

למדינה יש ראש מדינה. אני לא מכיר שום מדינה שאין לה. לפעמים ממלא את התפקיד מלך או נשיא ייצוגי. לפעמים מפילים את התפקיד על נשיא בעל סמכויות ומבזבזים לו המון זמן. להציע שלא יהיה למדינה ראש מדינה זה כמו להציע שלא יהיה לה דגל או סמל.

לכן, כל מי שמציע "לבטל את תפקיד הנשיא" לא צריך להציע "מי ישתתף בטקסים" אלא מי יהיה הדמות הסימלית שעומדת מעל כל הרשויות ומייצגת את ריבונותה ואחדותה של המדינה. במדינה כל כך מפולגת זה חשוב פי כמה. נדמה לי שאיש לא חושב שכדאי שזה יהיה ראש הממשלה. אז מי כן?

62 מיליון שקלים לשנה הם מחיר צנוע למה ששמעון פרס עשה בשבע השנים האחרונות בשביל מדינה. מצד שני, גם אם קצב היה משלם לנו 62 מיליון שקל זה לא היה מכפר על הביזיון והנזק שהוא גרם למדינה. ובמילים אחרות הבעיה היא לא התקציב. הבעיה היא למצוא את האדם (כלומר האישה) הנכונה. # והערכתי לפרס לא מקטינה בכלום את הביקורת שלי על אובססיית ההתחנפות שלו למפלגות החרדיות. גם לענקים יש חולשות.

קצת מוזר שדווקא בקרב עם שנאבק כל כך קשה כדי שיהיו לו סמלי ריבונות, יש נכונות כה קולנית לוותר עליהם בכזו קלות.