אז ככה זה מתחיל? חברת ענק טכנולוגית רוכשת לעצמה חבילת סטארט-אפים שמייצרים רובוטים דמויי אדם ודמויי חיות, מפתחת אותם כפרויקט העתיד שלה, והופ – ג'דג'מנט דיי!

זה מה שגילינו השבוע: בחצי השנה האחרונה גוגל הענקית רכשה שבע חברות טכנולוגיה שמתמחות ביצור רובוטים מבעיתים במיוחד. אלו חברות שחלקן נתמכות על ידי דרפ"א, סוכנות של צבא ארה"ב שעוסקת בטכנולוגיות עתידניות, שכולנו יכולים לנחש עבור מה היא זקוקה לרובוטים שמסוגלים לרוץ במהירות של 50 קמ"ש. עם החברות הללו מתכוונים בגוגל לתכנן את הדור הבא של הרובוטיקה. זה יהיה דור של רובוטים מאוד "אנושיים", אם לשפוט על פי המוצרים של אותן חברות.

כדי להבין למה גוגל זקוקה לפרויקט הרובוטיקה הזה, אנחנו צריכים לבדוק מהי גישתם של מנהיגיה לגבי העתיד. ממעט הראיונות של החבר'ה האלה ברשת, אפשר ללמוד שהעתיד לעיניהם מכיל המון ברזלים זזים, רצים, קופצים, רועשים, ממש כאן ליד הבית. הבוסים של גוגל, חייכניים ככל שיהיו, הם פריקים של עתידנות. לפיהם, העתיד הוא דיגיטלי ויש צורך לחקור כל העת ולפתח, כדי לשנות אותו. "מניסיוני, כל עוד יש לך מטרות אמביציוזיות שעושות שינוי, שחשובות לעולם, טכנולוגיה יכולה לעשות כמעט הכל. זה מדהים מה מדענים ומהנדסים מוכשרים יכולים לעשות אם רק תבקש מהם". לארי פייג' טוען שפיתוח דיגיטלי טומן בחובו מטרה חשובה לאנושות. צריך לשאול: האם זה אכן כך? האם האנושות זקוקה לפיתוחים שכאלה? האם האנושות כל כך מקולקלת מעצם בריאתה, שרק טכנולוגיה דיגיטלית יכולה לתקן אותה?



אטלס, אחד הצעצועים החדשים של גוגל. ״סקיינט״ זה כאן?

אם הפיתוחים העתידיים מיועדים רק לתעשייה אז אפשר עוד להבין את הצורך. אבל כל הסימנים מראים על פרויקט בראש אחר, כזה שמיועד לתפוצה נרחבת. לתפקיד המפתח הראשי מונה אנדי רובין, מי שהיה המפתח הראשי של מערכת האנדרואיד. הנה מה שלארי פייג' אמר על כך: "אני מתרגש מהפרויקט הבא של אנדי רובין. ההימור הקודם שלו, האנדרואיד, התחיל כרעיון משוגע והסתיים בכך ששמנו סופר-מחשב במאות מיליוני כיסים. זה עדיין מאוד מוקדם לכך, אבל איני יכול להמתין כדי לראות את ההתקדמות". 

האם  פייג' רומז לנו שפרויקט הרובוטים החדש מיועד לכיסים רבים, ממש כמו האנדרואיד? הנקודה הזו מתחזקת כשאנחנו בוחנים את המוצרים של החברות שגוגל רכשה לה לכריסטמס. מוצרים כאלה מיועדים לתעשייה הצבאית או לבית שלנו. נדמה לי שלא כאן ולא כאן הם יתרמו לרומנטיקה שלנו עם החיים. החברה הגדולה מבין הנרכשות היא "בוסטון דיינמיקס". זוהי חברה שמייצרת רובוטים בצורה והתנהגות של בני אדם וחיות. הרובוטים שלה מסוגלים ללכת, לרוץ ולהתמודד עם בעיות של שיווי משקל בתנאי שטח קשים. יש להם שתי ידיים, שתי רגליים, שתי עיניים, מפחידים לאללה. חלקם מסוגלים אפילו לטפס על עצים וקירות. החברה עצמה אמנם ממומנת על ידי דרפא, אבל האג'נדה שלה אינה כוללת יצור של רובוטים למטרות צבאיות, כך לפי ד"ר רייברט, מייסדה.


עוד אחד מהצעצועים הגוגליים. חברו הטוב של האדם?

״בוסטון דיינמיקס״ היא חברה גדולה, אך לא היחידה ברכישה האחרונה של גוגל. סבב הרכישות הזה כולל בין היתר את חברת ״Schaft״, חברה יפנית שמייצרת רובוטים דמויי אדם, חברה מסן-פרנסיסקו בשם "Meka and Redwood Robotics״, שמייצרת רובוטים דמויי אדם וזרועות רובוטיות שאם נשפוט לפי האתר שלה, עסוקה ב-״מהפכת הרובוטים״ (התמונה שכאן למטה), "Bot & Dolly" שיצרו את המצלמות הרובוטיות בהן נעשה לאחרונה שימוש בסרט "Gravity", חברה בשם "Holomni" שמעצבת גלגלים להיי-טק, וחברה בשם "Industrial Perception", שמפתחת מערכות ממוחשבות לתהליכי ייצור ואספקה. 



העמוד הראשי באתרה של אחת החברות שנרכשו על ידי גוגל. עסוקים במהפכה הרובוטית.

אז מה הבעיה עם רובוטים?

תשאלו, הרי רובוטים יכולים להועיל בהמון מצבים. למשל, לנכים, לזקנים, במטלות מורכבות, לחולים, בעולם הרפואה. אכן, טכנולוגיה עוזרת לנו מזה שנים בתחומים רבים בחיינו. הבעיה עם הרובוטים החדשים של גוגל, אני חושש, היא אחרת. מדובר כאן בטכנולוגיה מסוג של "רובוטים אוטונומיים". מה שזה אומר הוא שאלו רובוטים שמסוגלים לפעול בעצמם, על פי לוגיקה מובנית, עם מערכת הפעלה משוכללת, שעוד תשתכלל רבות בתמיכתה של גוגל. רובוטים כאלה מיועדים לקחת מאתנו אחריות רבה מאוד על מטלות רבות שלנו כבני אדם. כך למשל, הרובוט החדש מבית אמאזון, הוא סוג של מל"ט אוטונומי שמטיס עצמו אל בית הלקוח, עם הרכישה שלו באתר. קרוב מאוד היום שבו השמיים יתמלאו בטיסנים העצמאיים האלה שיעופו מעל ראשינו עם מעטפות וקופסאות מעוטרות בלוגו של אמאזון וגוגל. הם עובדים לבד. אוטונומיים. 

נדמה לי שיש עם זה המון בעיות. מעבר לכך שמדובר בתחזית מאוד אפורה לטעמי, שלוקחת אותנו מן הטבע אל המטריקס, יש בכך גם בעיות רחבות יותר. בראשם, פגיעה במשק. בעיקר במעמדות התחתונים בחברה. רובוטים אוטונומיים הם כוח עבודה חדש שבא על חשבונם של בעלי מלאכה רבים. ביניהם: שליחים, נהגים, קופאיות, אופים, פועלים פשוטים. זמנם של אלה קצוב. 

"האפשרויות אדירות", אומר אנדרו מק'פי, מדען חוקר בכיר במרכז MIT לעסקים דיגיטליים, "עד היום יש עדיין אנשים שמתהלכים במפעלים ומרימים דברים במרכזי הפצה ועובדים בחדרים האחוריים של חנויות קמעונאות". לפי מק'פי אפשר לחשוב שזה באמת רע שיש אנשים פשוטים שמרוויחים את לחמם מעבודה שחורה. הרי בעולם הרובוטים הורוד כביכול, פועלים פשוטים אלה לא ינוחו על שפת הים עם שייק פינקולדה כשרובוט מעסה את כפות רגליהם. רוב האנשים בעולמנו עדיין זקוקים ללחם אחיד. גם לארי פייג' בעצמו צוטט כשהוא אומר שטכנולוגיה צריכה להיות מותקנת בכל מקום אפשרי כדי לשחרר את בני האדם מעבודות שחורות שחוזרות על עצמן. אבל אותו כורה הפחם שכל חייו עבד בכך, כי דרכו ניווטה אותו לשם, האם הרובוט של גוגל יהפוך אותו לפתע פתאום להייטקיסט מעונב?

בני האדם אכן צריכים שיחליפו אותם?

נהגי המוניות לא רוצים רובוט שידיח אותם מתפקידם. הטבח לא זקוק לרובוט שיבשל במקומו. הקופאית בסופר לא זקוקה למכונה שתגרום לפיטוריה. השיפוצניק רוצה להמשיך לשפץ בתים, והאיש שאוסף את הזבל, לא זקוק לרובוט שירים במקומו את הפח הירוק אל המשאית. האג'נדה הגוגלית לפיה העולם זקוק לטכנולוגיה כדי להחלץ מהסבל, היא מבחינתי סוג של מניפולציה טיפשית. כן, יש סבל בעולם הזה. כן, יש עוני, יש חולי, יש כאב רב במקומות רבים. יש הרבה מה לשנות בכל מקום. אבל לא חברה פרטית, שמטרת העל שלה היא רווח כספי, היא שתגאל את האדם מיסוריו. העולם כולו מתלונן על אבטלה גואה אבל גוגל שוברת את הראש על איך נחליף עוד עובדים בטכנולוגיה, וכל זה בתירוץ של "עזרה לקהילה". קחו את הרובוטים האלה לשדות המוקשים שינקו שם. שחררו את העובדים לדאוג לעצמם.

   

 

צריך לחשוב גם על עולם ההאקרים בהקשר הרובוטי הזה. טכנולוגיה כזו בידיים של האקר יכולה להיות הרסנית. מן הסתם גם בידיו של הטרוריסט הנלהב והסייבר-מרגל. פריצה למערכת ההפעלה של רובוט רב עוצמה שכזה, יכולה להסתיים בקלות במפלצת אלימה במיוחד ברחובות דיזינגוף. זה לא חלום רחוק, לצערי. אם את האנדרויד והאייפון פורצים בכזאת קלות, האם לא יפרצו את ה-"אנדרובוט"?

בכל אופן, זה יקרה. העולם עובר דיגיטציה מדי יום, ואנחנו הלקוחות הכי ממושמעים. ממש כפי שהסמארטפונים השתלטו להם על כל פינה, כך הרובוטים עוד יגיעו ויהפכו לחלק אינטגרלי מחיינו. סמארטפון ידבר עם רובוט שידבר עם סמארטפון שידבר עם רובוט. כפי שילדינו נולדים היום לאייפד ומתייחסים אליו כאל המובן מאליו, כך יתייחסו נכדינו אל הרובוט שחותך את הסלט במטבח. ולמרות המאמץ שאני שם בכתיבת שורות אלה, הרי שאין בטור הצנוע שלי כל כוח לשנות משהו בכוון העצוב הזה שאליו אנחנו הולכים. 

אסיים בכמה סרטונים של הגאדג'טים החדשים של גוגל. חמודים או מה?