הנה אנומליה ישראלית שאיש לא יקרא לה לא – חוקית, אבל הריח העולה ממנה, איך נגיד את זה, רע באופן מיוחד.

יואל חסון הוא פוליטיקאי, פחות או יותר, מלידה. רשימת הישגיו יכולה למלא חיים של כמה אנשים, והוא בסך הכל בן 41.  חסון רצה לעשות הרבה ומהר, זה ההסבר היחיד כנראה למספר התפקידים שמילא במקביל במהלך הקריירה שלו.

בויקיפדיה כתוב ככה: "הוא נבחר לתפקיד יו"ר "צעירי הליכוד", כיהן בתפקיד יועץ לפניות הציבור לראש הממשלה אריאל שרון, ועמד בראש אגף פניות הציבור במשרד ראש הממשלה בשנים 2001 – 2006. לאור פעילותו זו בכפל תפקידים, ביקש נציב שירות המדינה שמואל הולנדר לפטרו מתפקיד יועץ ראש הממשלה" .

ניתן היה לקוות שחסון ילמד משהו בכל הקשור למנהל תקין, אבל איפה – "בהיותו בן 33 נבחר לנשיא הקונגרס הציוני העולמי… (ו)נאלץ להתפטר מהתפקיד לאחר שוועדת האתיקה של הכנסת הבהירה, כי הכהונה בתפקיד זה מנוגדת לחוק חסינות חברי הכנסת". חסון עצמו, כפי שאפשר לשים לב, לא מתנדב להתפטר משום דבר. ניגוד עניינים זו לא הבעיה שלו. צריך לקום רגולטור ולהודיע לו שדי.

 "בכנסת ה-18 כיהן חסון כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה עד 2011" תזכרו את הועדה הזו, כי יש לזה המשך. "בנובמבר 2012 פרש מקדימה והצטרף למפלגת "התנועה", הוצב במקום השביעי ..ולא נכנס לכנסת. לאחר פרישתו מהכנסת הקים את חברת הייעוץ "אתיקה", העוסקת בייעוץ לגופים מבוקרים כיצד להתנהל מול מבקר המדינה". נו שוין. לו היה חסון מסתפק ביעוץ הזה, סמוך לפעילותו כיו"ר הועדה לביקורת המדינה, ועוד תחת השם המשעשע "אתיקה", אולי אפשר היה לבלוע את הצפרדע אלא שחסון קיבל פרס – משלא נכנס לכנסת, מונה לתפקיד מנכ"ל מפלגת "התנועה".

ניתן לצפות שמנכ"ל מפלגה שיושבת בקואליציה ,המתחכך יום יום עם שרים וח"כים, וטוען כי הוא רואה את עצמו כאיש ציבור וחלק מהמערכת הפוליטית, יסתפק בתפקיד? ממש לא. לפני פחות משנה, בעודו מנכל המפלגה ותוך כדי התפקיד, פתח חסון עוד חברת יעוץ בשם "הקבינט". השותף שלוהוא צח בורוביץ', הלוביסט שהושע מפעילות בכנסת לשנתיים, אחרי תחקיר "עובדה". ניתן להניח שכשאדם חובר ללוביסט מוכר ומקים אתו חברה – הוא יעשה  לובינג? חסון מכחיש מכל וכל. הניסיון להבין מה כן עושה מנכ"ל המפלגה בפועל בעסקיו הפרטיים, מעלה חרס. חסון לא מסכים להגיד בשום אופן באיזה נושא בדיוק הוא מייעץ, ומדוע.

גרוע מזה – רשימת לקוחותיו של הח"כ לשעבר, ומנכ"ל התנועה היום, חסויה. הוא לא מוכן להעביר אותה לידי העיתונות ומודה שגם אף גורם מפקח אחר, למשל בתנועה, לא יודע אילו ארגונים, או אנשים פרטיים, מקבלים ממנו יעוץ, ומדוע הם פונים דווקא אליו. גרוע מזה – איש לא דורש מחסון להוכיח כי אין ניגוד עניינים בפעילותו. "הוא אומר שהוא לא בניגוד עניינים" אומרים בתנועה. אם הוא אומר – זה בסדר. ברור.

על כל הפארסה הזו מנצחת שרת המשפטים שלנו, האישה הנקייה, שטוהר המידות הוא נר לרגליה. רול מודל נשי שכזה. בעזרתה מתנהל לו חסון בנחת, וכמו שהוא אוהב – במקביל. כיף ב"תנועה". חסון, אגב, חתם על טופס ניגוד עניינים. או ייה. כולנו זוכרים את טופס ניגוד עניינים עליו חתם פרופ' אבי ישראלי, האיש שעבד בהדסה, והיה גם המדען הראשי של משרד הבריאות, וגם ניהל חברת ביומד פרטית, שעשתה את הניסויים שלה ב- הדסה, וקיבלה תמיכה מ-משרד הבריאות. גם הוא היה חתום על טופס ניגוד עניינים, שהפך לאחת הרעות החולות כאן. "חתמתי על טופס", אומר לעצמו האיש, עכשיו אני יכול לעשות מה שבא לי". הבעיה היא לא יואל חסון. הבעיה היא במי שמאפשר לו להתנהל באופן הזה. בישראל 2014 אין דין ואין דיין. בוודאי שאין  טיפת בושה.

מלשכת יו"ר התנועה נמסר: ״יואל חסון חתום על מסמך ניגוד עניינים כפי שנדרש ע״י היועץ המשפטי של המפלגה, ופועל ע״פ הכללים שנקבעו לו, לרבות עדכון לקוחותיו ע״מ להימנע מכל ניגוד עניינים. חסון התחייב כי לא התקיים ולא מתקיים כל קשר בין עסקיו הפרטיים למפלגה וכי פגישותיו עם חברי כנסת נעשות במסגרת פעילותו הפוליטית בלבד".

אתמול, 13.9, הגיעה לידיי הפניה הזו , שנעשתה למבקר המדינה בענין.

כב' השופט בדימוס שפירא
מבקר המדינה

שלום רב,


הנדון: ניגוד ענינים בפעילות מנכ"ל מפלגת התנועה – חה"כ (לשעבר) יואל חסון

הריני להעבירך בזאת בקשה רשמית לפתיחת בדיקה מטעם צוות רשם המפלגות ומשרד מבקר המדינה שענינה: פעילות מנכ"ל מפלגת התנועה, חה"כ לשעבר יואל חסון לצד פועלו כלוביסט מול לקוחות פרטיים (שרשימתם חסויה בעת הזו).

פניה זאת הינה בהתבסס על הנתונים המובאים בכתבתה של העיתונאית טלי חרותי-סובר (ראה נספח).

לפי הלכות המשפט המנהלי, המדובר בניגוד ענינים מובנה מוסדי ואישי, של עובד ציבור. ניגוד ענינים ומשוא פנים שהינו אסור ופסול. ראה, בין היתר, דבריו של השופט (כתוארו אז) אהרון ברק, בבגצ 531/79 סיעת הליכוד בעירית פתח תקווה נ' מועצת עיריית פתח תקוה ואח' , פ"ד לד (2) 566:

"כלל יסוד הוא בשיטתנו המשפטית כי אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים‏ (conflict of interest). לכלל זה מקורות מספר, אשר החשובים שבהם הם כללי הצדק הטבעי מזה וכללי האמון מזה. על-פי כללי הצדק הטבעי אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה משוחדת…"

על פי  המידע שפורסם, על מנכ"ל מפלגת 'התנועה', מר יואל חסון, לבחור בין עיסוקיו הפרטיים לבין עיסוקו כעובד ציבור, כמנכ"ל מפלגה לה ייצוג – סיעה בכנסת ישראל ה 19, שהנה חלק מן ההסכמים הקואליציוניים לממשלה הנוכחית.

אודה על בדיקתך המהירה.

בכבוד רב,

אסף אבן-חן, עו"ד
המרכז לחוק וצדק, יו"ר ומייסד

נספח – כתבה
http://blogs.haaretz.co.il/taliherutisover/2133/