מאיפה לעזאזל המסקנה הפסיכולוגית-אנתרופולוגית-התפתחותית המופיעה בסוף מאמרה של יוסי ורטר "בדרך לאופוזיציה, היחימוביצ'ים החדשים של שלי והעבודה"?

חשבתי ביני לבין עצמי. זה נשמע מוכר, אבל… כאילו מאיזה מחקר אקדמי היא מצטטת את הדברים האלה? אולי היא הביאה את זה ממחקרים על היסטריה של פרויד? לא… לא נראה לי… ובכלל מי תתייחס לפרויד בכזאת רצינות? מה גם שפרויד לא כתב דבר וחצי דבר על ג'ינג'יות לא בספר הזה ואפילו לא בספרו שיש בו רמז ל"שובבות" ומרי – "תרבות ללא נחת", אפילו שם אין כל אזכור שלהיות ג'ינג'ית זה "אומר הכל" על פוטנציאל השובביות והילדותיות שלך… ואז לפתע! ובזמן הזה שאני שולחת יד עדינה המרופדת בקרם ידיים ריחני ופרוסת לחם נאן אל צלחת הדל ההודי שלי, שכן אני חייבת להכות על חטא בפניכן גבירותיי, אני אוכלת עם הידיים! כן, אני יודעת, זה ברברי וגם מביך ביותר, אבל זה הטבע הערבי שלי, מה אני יכולה לעשות, אפשר להוציא את הערבייה מהכפר אבל אי אפשר להוציא את היד שלה מצלחת החומוס או הדל! זה מביך יותר מלהיות מורשע בעבירה פלילית ולרוץ לבחירות, או מלהיות שר כושל שנבחר שוב ושוב. אבל למען ההגינות יש דברים שאין עליהן סליחה וכפרה וזה בוודאי אחד מהם. נו, איפה הייתי… אה, מה קרה במוחי השובב (למרות שאני לא ג'ינג'ית) בזמן שידי הייתה עושה את הדרך המבישה אל צלחת הדל שזה בעצם תבשיל מרק עדשים חריף, אגב אני משתמשת בקרם ידיים עם ריח וניל ליצ'י! אני מתה על הריח הזה… שיט… שוב אני לא מדברת לעניין… נו טוב! אז בחזרה לסיפור שלי, לפתע נזכרתי מאיזה ספרות מקצועית הביאה יוסי ורטר את המסקנה האקדמית הזו על ג'ינג'יות! היא קראה את זה בספרו של ג'ונתאן סוויפט "המסעות של גוליבר"  מתוך גוליבר ואי הסוסים המדברים. שם האנתרופולוג גוליבר כותב על הג'ינג'ים שמגזע היאהו את הדברים הנ"ל ואני מצטטת:

“It is observed that the red-haired of both sexes are more libidinous and mischievous

 than the rest, whom they much exceed in strength and activity”.

יש סימוכין גבירותיי, יש אפילו סימוכין מדעיים, יוסי שלנו לא כותבת סתם כך דברים סקסיסטיים, להיות ג'ינג'ית זה אומר להיות שובבה חמת מזג ובעלת דחף מיני גבוה. זה מופיע בספר רציני יחד עם תיאורו האמין ביותר של גוליבר לגבי חברת ה-Houyhnhnm אותם סוסים מדברים שהצליחו ליצור חברה אוטופית, והרי מי מכן לא מאמינה שיש אי שם אי עם סוסים מדברים? הרי זה כתוב שחור על גבי לבן. אני בעצמי מתחקרת כל סוס שאני פוגשת בכדי לוודא שהוא לא סוס מדבר, כי צריך להודות, לא נעים לרכוב על סוס שיכול לדבר, צריך בהתחלה לבקש ממנו רשות, והוא יכול לבוא בטענות על עושק, כפיה ועוול.

כשחושבים על זה, זאת גם הסיבה שבעלי פריווילגיה למיניהם מנסים להשתיק את אלה שהם רוכבים עליהם. רק אז הם הופכים לסתם סוסים, לבהמות מסע של ממש. ולעניות דעתי, אני הקטנה – זו גם הסיבה שיוסי מבקשת ממירב מיכאלי להפסיק עם המנהג המבזה הזה שלדבר בלשון נקבה! לפחות לא כשהיא פונה לציבור, והרי מן המפורסמות היא "שהציבור", לפחות המשפיע ולפחות זה שפוליטיקה מעניינת אותו והיא משפיעה על חייו, הוא ציבור גברי יהודי עם נטיות אשכנזיות או מתאשכנזות, בדיוק כמו קהל קוראיו של יוסי ורטר ועיתון הארץ. הרי הם רק גברים דוברי עברית שלא אוכלים עם הידיים. ליוסי יקירתי יש הרבה אומץ ציבורי לבקר את מרב מכאלי וסתיו שפיר בצורה הזו שהוא ביקר אותן. יוסי הייתה יכולה להיות אחת כמו כולן וסתם להתמקד בנושאים שוליים ובנאליים, כמו איך לעזאזל שתי נשים מהשמאל הרדיקאלי או לפחות בעלות קרבה רעיונית אליו בתחום החברתי ובתחום המדיני, מסכימות להתבזות ברשימת מפלגת העבודה ולחבור לכיבוש והתנחלות. זה אחלה של שלי יחימוביץ, ולגנרל החברתי פרץ שהביא עלינו את מלחמת לבנון השנייה ולפואד של אהוד ברק? לשאלה השולית הזו של איך חוברים למפלגת מרכז ימין שמייצגת את מועדון הגברים האשכנזי של דור המייסדים ואנשי שלומם ומדוע להיות בשבילם עלה תאנה, מתעלמת יוסי – ובצדק! יש דברים יותר חשובים על הפרק (אני אומרת לכן זאת בתור אחת שיודעת) – העבר המביך של חברת הכנסת לעתיד מרב מיכאלי אוכלת עם הידיים כמו ערביה ועד לישיבה על שולחן ראש הממשלה! כי בואו נודה ילדות, זה מביש ומבשר רעות כאחד, ועוד לשבת כך סתם על שולחנו של איש ציבור, בלי להיות קורבן אונס או הטרדה מינית זה חוסר כבוד לפרוטוקול ולממלכתיות! ולחשוף פריט לבוש כמו חזייה זה חמור יותר מלחשוף מחשבות סקסיסטיות בפרהסיה.

אני ממשיכה לנגב את הדל עם הידיים  (אני יודעת אני חסרת תקנה), ואז עולה בלבי השברירי והחלש מחשבה אחת: אלוהים אני הולכת להשמין מכל האוכל הזה! ואז עוקבת אותה עוד מחשבה אחת קטנה שלא לומר משאלה: לא אכפת לי מה יהיה הנאום של מרב במליאת הכנסת בפעם הראשונה, מצדי שתקרא את רשימת המכולת שלה. אבל שתקרא אותה תוך פנייה אל הציבור בשלון נקבה, אני חושבת לעצמי שנאום כזה יהיה עדיף עשרות מונים מנאומי הגנרלים והגברתנים ואפילו יותר טוב מנאומן של כול אותן נשים שמבקשות להדמות לאותם גברים מלאי חשיבות עצמית גסות ויוהרה.

בקיצור מרב, אנא ממך, תנאמי בלשונן של  ה-Houyhnhnm מול כנסת וחברה שמלאה בפראי ה-Yahoo. באשר ליוסי, אם כל כך קשה לה לשמוע את הנאום שלך בלשון נקבה, אני יכולה לקנות לה חזייה שתכסה בה את האוזניים ובאה אל ציון גואלת!

"חבל שאין לי שערות על הראש ! הייתי צובעת אותו לג'ינג'י לוהט, מזמן לא הרגשתי שובבה", אני חושבת לעצמי בעודי מנגבת דל עם הידיים. "מעניין איזה חזייה תעדיף יוסי?", ואז חיוך גדול נמרח לי על פניי העדינות, כי לפתע אני מבינה שאני הולכת לשופינג! אחחח כמה נפלא!

סתיו שפיר וג'ינג'יות. צילום: אלון רון

סתיו שפיר וג'ינג'יות. צילום: אלון רון