At the risk of being called an extremist, which on this topic I freely admit, let me suggest 50 percent. Half the world for humanity, half  for the rest of life, to create a planet both self-sustaining and pleasant

הביולוג אדוארד וילסון מתוך ספרו THE FUTURE OF LIFE

כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה נזכרתי בשיר פופולארי למדי מלפני שני עשורים או יותר שהשורה החוזרת בו היתה, WE HEARING ONLY BAD NEWS, FROM RADIO AFRICA. נזכרתי בשיר כי אפריקה נמצאת בראש מהדורת החדשות הרעות של שמירת הטבע, חדשות על עוד טבח והכחדה של חיות הבר הגדולות, מקרנפים ופילים ועד נמרים, אריות וזאבים נדירים באתיופיה. באפריקה ויחד איתה גם באזורים נרחבים בדרום מזרח אסיה, ביבשת אמריקה ובעצם כמעט כל פינה על פני כדור הארץ.

טיגריס המשמש למטרות תצוגה ליד העיר פאטאיה בתאילנד. צילום: צפריר רינת

בשבוע שעבר עלה נושא הכחדת היונקים הגדולים לכותרות בעקבות פרסום נתונים עגומים נוספים על היקף טבח הקרנפים בדרום אפריקה, יותר מאלף במהלך השנה שעברה. כמו כן התפרסם מחקר חדש שמצא שבמערב אפריקה נותרו פחות מחמש מאות אריות. גם הטורפים הימיים בצרות גדולות כפי שמלמד מחקר חדש המעריך שרבע ממיני הכרישים בעולם נמצאים בסכנת הכחדה. לפני שבועיים התפרסם מאמר ארוך ומעניין בכתב העת SCIENCE הבוחן את מצבם של הטורפים הגדולים על פני כדור הארץ ומה יקרה לטבע במידה והם יכחדו. החוקרים בחנו את מצבם של 31 מיני טורפים ברחבי העולם. האוכלוסיות של  77% ממינים אלו נמצאות במגמת ירידה. בממוצע, יותר ממחציתם חיים כיום במחצית השטח שבו היו נפוצים בעבר. הזאב האתיופי נמצא כיום בשטח המשתרע על שני אחוזים מתחום התפוצה המקורי שלו. במקרה של מינים כמו טיגריסים, נמרי שלג, הלינקס האירופאי והזאב האתיופי, ההכחדה בפתח, מהסיבות הידועות של צמצום בית הגידול וצייד בלתי פוסק.

החוקרים מזהירים שהעלמות הטורפים הגדולים תגרום לתגובת שרשרת במערכת האקולוגית שלה יהיו השלכות מרחיקות לכת. ללא טורפים לא יהיה מי שיווסת את אוכלוסיות אוכלי העשב ובעלי חיים אחרים ומערכת הקשרים בין הצומח והחי תשתנה. אחת הדוגמאות המעניינות היא היעלמות הטורפים הגדולים כמו אריות ונמרים במערב אפריקה. ללא נוכחותם גדל באופן חסר תקדים מספרם של הבבונים שהם גורם מרכזי ביצירת נזקים לחקלאות. הבבונים גם דוחקים קופים ממינים אחרים. העלמות כלבי הדינגו באוסטרליה, גורמת להתרבות אוכלי עשב המצמצמים את הצומח הטבעי ופוגעים במיני יונקים נדירים. בפארק ילוסטון בארצות הברית הושבו לטבע זאבים ואחרי שהם החלו לדלל את אוכלוסיית אוכלי העשב, התאוששה הצמחייה הטבעית באזור. ויש עוד דוגמאות רבות. החוקרים אינם אומרים נואש וממליצים על יוזמות בין לאומיות להצלת טורפים ומציינים שבכמה אזורים כבר נרשמו הצלחות בהגנה על כמה מינים.

 טורף אמריקאי מהמין FISHER עם משדר GPS שנועד לאפשר מעקב אחר הרגלי תנועותיו ולתכנן בהתאם מסדרונות אקולוגיים שיסייעו לקיום של מין זה וטורפים נוספים. צילום: Scott Lapoint

 

כל הממצאים הללו גורמים לעצב עמוק. הוא אינו קשור רק להשלכות האקולוגיות והקיומיות שהן ללא ספק משמעותיות ומשמשות מדד לסיכונים שאליהם אנחנו נכנסים. העצב הוא על התרוקנות העולם ממי שעזרו לנו להגדיר את עצמנו. נוכחותם והשפעתם יצרו באין ספור רבדים, מפחד ועד שירה, מסיפורי ילדים ועד חוויית צפייה במהלך טיול, את תפישת הקיום שלנו. אנחנו צועדים אל הבלתי נודע האקולוגי שבו ישרדו אלו שיצליחו להסתגל הכי טוב לאורח החיים שיצרנו. שועלים, תנים ועורבים הם רק כמה דוגמאות בולטות למינים אלו. כל האחרים ישארו מאחורי סורגים בגני חיות, כפוחלצים באוספי טבע ובדמיון. אולי כמה שומרים חמושים מכף רגל ועד ראש יצליחו לשמור על כמה עדרי פילים וקרנפים בשמורות מוגנות באפריקה.

 In 1909, when I first saw the west, there were grizzlies in every major mountain mass, but you could travel for months without meeting a conservation officer. Today there is some kind of conservation officer behind every bush, yet as wildlife bureaus grow, our most magnificent mammal retreats toward the canadian border. Of the 6000 grizzlies officially reported as remaining in areas owned by the  United States, 5000 are in Alaska. Only five states have any at all. There seems to be a tacit assumption that if grizzlies survive in Canada and Alaska, that is good enough. It is not good enough for me. The Alaskan bears are a distinct species. Relegating grizzlies to Alaska is about like relegating happines to heaven; one may never get there.

 

(מתוך A SAND COUNTY ALMANAC , ספרו של אלדו ליאופולד, מאבות האקולוגים ושומרי הטבע בארצות הברית במאה הקודמת)  

למקרא כמה מהתגובות לפוסט רציתי לציין שבתחילה התייחסתי לעובדה שהכחדה היא חלק מהתהליכים הטבעיים ומינים רבים שהתקיימו בעבר נכחדו ללא קשר לאדם, אבל מחקתי התייחסות זו. אכן זו דרכה של האבולוציה ולכך גם אפשר להוסיף שממילא כדור הארץ יפסיק להתקיים בעתיד הרחוק. אבל אנחנו הרי לא מודדים ומעריכים את קיומנו רק במונחים אבולוציוניים , וגם זה הרי חלק מהאבולוציה: הרצון שלנו להתמיד בקיומנו והרצון והזכות של בעלי חיים ממינים להתמיד בקיומם. ההתפתחות ההדרגתית הביאה אותנו לעמדת שליטה אך גם להכרה בתלות שלנו במינים אחרים.